רש"י על תהילים· רש״י
פרק א · פסוק ב
כִּי אִם בְּתוֹרַת ה׳ חֶפְצוֹ. הָא לָמַדְתָּ, שֶׁמּוֹשַׁב לֵצִים מְבִיאוֹ לִידֵי בִּטּוּל תּוֹרָה (עבודה זרה יח:):
וּבְתוֹרָתוֹ יֶהְגֶּה. בִּתְחִלָּה הִיא נִקְרֵאת תּוֹרַת ה׳, וּמִשֶּׁעָמַל בָּהּ הִיא נִקְרֵאת תּוֹרָתוֹ (עבודה זרה יט.):
יֶהְגֶּה. כָּל לְשׁוֹן הֶגֶה בַּלֵּב הוּא, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר ״וְהֶגְיוֹן לִבִּי״ (תהלים יט:טו), ״לִבְּךָ יֶהְגֶּה אֵימָה״ (ישעיהו לג:יח), ״כִּי שֹׁד יֶהְגֶּה לִבָּם״ (משלי כד:ב):