רש"י על שמואל ב· רש״י
פרק כג · פסוק ד
וּכְאוֹר בֹּקֶר יִזְרַח שָׁמֶשׁ. וְהִבְטִיחֵנִי שֶׁתֵּלֵךְ גְּדֻלָּתִי הָלוֹךְ וְגָדֵל, כְּאוֹר נֹגַהּ אֲשֶׁר הוֹלֵךְ וָאוֹר:
בֹּקֶר לֹא עָבוֹת. אוֹר שֶׁאֵינוֹ אָפֵל:
מִנֹּגַהּ מִמָּטָר דֶּשֶׁא מֵאָרֶץ. מֵאִיר בָּקְרִי יוֹתֵר מִנֹּגַהּ הַבָּא מִמָּטָר, כְּחֹם צַח עֲלֵי אוֹר, כְּשֶׁהַמָּטָר יוֹרֵד עַל הָאָרֶץ מְלֵאָה דְשָׁאִים, וְהַשֶּׁמֶשׁ זוֹרֵחַ עָלָיו וּמַבְהִיק, וְכֵן פִּתְרוֹנוֹ, יוֹתֵר מִנֹּגַהּ הַבָּא מִמָּטָר שֶׁל דֶּשֶׁא מֵאָרֶץ: