רש"י על שמואל ב· רש״י
פרק כב · פסוק מד
מֵרִיבֵי. מִדּוֹאֵג, מֵאֲחִיתֹפֶל, וְשָׁאוּל, וְהַזִּיפִים:
תִּשְׁמְרֵנִי לְרֹאשׁ גּוֹיִם. צְפַנְתַּנִי לְכָךְ. וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה; אָמַר דָּוִד: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, הַצִּילֵנִי מִדִּינוֹ שֶׁל יִשְׂרָאֵל, שֶׁאִם אַטְהוּ אוֹ אֶרְדֶּה אֶת יִשְׂרָאֵל בַּעֲבוֹדָתוֹ, אֲנִי נֶעֱנָשׁ, אֶלָּא לְרֹאשׁ הַפְּלִשְׁתִּים תְּשִׂימֵנִי, וְהֵם יַעַבְדוּנִי, וַעֲלֵיהֶם לֹא אֶעֱנָשׁ: