רש"י על שמואל ב· רש״י
פרק יד
פסוק ב
וַיִּשְׁלַח יוֹאָב תְּקוֹעָה. אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ (מנחות פה ב): כִּי שֶׁמֶן זַיִת מָצוּי שָׁם, לְכָךְ חָכְמָה מְצוּיָה שָׁם:
פסוק ה
אֲבָל אִשָּׁה אַלְמָנָה אָנִי. אֲבָל, ״בְּקוּשְׁטָא״:
פסוק ט
עָלַי אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ הֶעָוֹן. כִּנּוּי הוּא לִכְבוֹדוֹ, כְּלוֹמַר אַתָּה מַדְחֶה אוֹתִי לֵאמֹר אֲנִי מְצַוֶּה עָלֶיךָ וַאֲנִי אֵלֵךְ לְדַרְכִּי, וְאַתָּה לֹא תְצַוֶּה עָלַי, וּבְנִי יֵהָרֵג, עַל מִי הֶעָוֹן הַזֶּה:
פסוק יא
יִזְכָּר נָא הַמֶּלֶךְ אֶת ה׳. שֶׁהִקְפִּיד עַל אֹרֶךְ הַדֶּרֶךְ לְהַצִּיל נְפָשׁוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יט:ו): ״וְהִשִּׂיגוֹ כִּי יִרְבֶּה הַדֶּרֶךְ״, וְזֶהוּ מֵהַרְבּוֹת גֹּאֵל הַדָּם לְשַׁחֵת, וְאַתָּה דוֹחֶה אוֹתִי:
פסוק יג
וְלָמָּה חָשַׁבְתָּה כָזֹאת. שֶׁחָשַׁדְתָּ לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁיָּבֹאוּ לַהֲרוֹג אֶת הַשֵּׁנִי בְּלֹא עֵדִים וְהַתְרָאָה:
וּמִדַּבֵּר הַמֶּלֶךְ הַדָּבָר הַזֶּה כְּאָשֵׁם. וְהַדָּבָר הַזֶּה שֶׁחָרַצְתָּ לַאֲחֵרִים, שֶׁאָמַרְתָּ לִי לֹא יִפּוֹל מִשַּׂעֲרַת בְּנֵךְ אַרְצָה, עַכְשָׁיו שֶׁאֲגַלֶּה לְךָ שֶׁאֵין הַדָּבָר הַזֶּה אֶלָּא עַל שְׁנֵי בָּנֶיךָ, אַל תִּתְחָרֵט לֵאמֹר דִּבַּרְתִּי זֶה כְּאָשֵׁם, וְהִנְנִי חוֹזֵר בִּי, לְבִלְתִּי הָשִׁיב הַמֶּלֶךְ אֶת אַבְשָׁלוֹם בְּנוֹ שֶׁנִּדְחָה מִמֶּנּוּ וּבָרַח לוֹ:
וּמִדַּבֵּר הַמֶּלֶךְ. אוקינו״ן פרלטי״ש בלע״ז:
פסוק יד
כִּי מוֹת נָמוּת. וְדַיֵּינוּ בְּאוֹתוֹ עֹנֶשׁ:
וְלֹא יִשָּׂא אֱלֹהִים נֶפֶשׁ. אִישׁ מִן הַמִּיתָה, לְפִיכָךְ וְחָשַׁב הַמֶּלֶךְ מַחֲשָׁבוֹת לְבִלְתִּי יִדַּח מִמֶּנּוּ נִדָּח:
פסוק טו
וְעַתָּה אֲשֶׁר בָּאתִי לְדַבֵּר אֶל הַמֶּלֶךְ אֲדֹנִי אֶת הַדָּבָר הַזֶּה. בְּכִנּוּי עָלַי וְעַל בְּנִי:
כִּי יֵרְאוּנִי הָעָם. הִפְחִידוּנִי מִלְּבַקֵּשׁ אֶת אֲדֹנִי עַל בְּנוֹ, פֶּן יִכְעוֹס עָלַי:
וַתֹּאמֶר שִׁפְחָתְךָ אֲדַבְּרָה נָּא. כְּעִנְיָן זֶה, אוּלַי יַעֲשֶׂה וְגוֹ׳:
פסוק טז
כִּי יִשְׁמַע הַמֶּלֶךְ לְהַצִּיל אֶת אֲמָתוֹ מִכַּף הָאִישׁ. הַבָּא לַהֲרוֹג אֶת בְּנִי, וּלְהַשְׁמִידֵנוּ יַחַד מִנַּחֲלַת אֱלֹהִים:
פסוק יז
וַתֹּאמֶר שִׁפְחָתְךָ. מֵאַחַר שֶׁיְּצַוֶּה הַמֶּלֶךְ עָלַי, יִהְיֶה דְּבָרוֹ לִמְנוּחָה לִבְנִי, כִּי לֹא יָשׁוּב מִדְּבָרוֹ הַטּוֹב, כִּי כְּמַלְאַךְ ה׳ אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ, וְלֹא יַחֲזִירֶנּוּ כַּעַס וְשִׂנְאָה מִדְּבָרוֹ הַטּוֹב:
פסוק יט
אִם אִשׁ. כְּמוֹ אִם יֵשׁ, כְּמוֹ הֲיֵשׁ, וְכֵן (מיכה ו:י): ״עוֹד הָאִשׁ בֵּית רָשָׁע״, כְּמוֹ הֲיֵשׁ:
פסוק כ
לְבַעֲבוּר סַבֵּב. לְגַלְגֵּל, עַד שֶׁיֵּצֵא דְּבַר בְּנוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ לָאוֹר:
וַאדֹנִי חָכָם. וְהֵבַנְתָּ כִּי מֵאֵת יוֹאָב יָצָאתָ:
פסוק ל
אֶל יָדִי. סָמוּךְ לִרְשׁוּתִי, בְּמָקוֹם שֶׁאֲנִי יָכוֹל לְהַזִּיק:
אֶל יָדִי. אינמי״ש אוש״ט בלע״ז:
פסוק לב
וֶהֱמִתָנִי. וְיַהֲרֹג אוֹתִי הַמֶּלֶךְ: