רש"י על שמואל ב· רש״י
פרק ח · פסוק טו
וַיְהִי דָוִד עֹשֶׂה מִשְׁפָּט וְגוֹ׳ וְיוֹאָב עַל הַצָּבָא. דָּוִד גָּרַם לְיוֹאָב לִהְיוֹת מַצְלִיחַ עַל הַצָּבָא, לְפִי שֶׁעָשָׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה, וְיוֹאָב גָּרַם לְדָוִד לַעֲשׂוֹת מִשְׁפָּט וּצְדָקָה, לְפִי שֶׁהוּא דָּן, וְיוֹאָב שׁוֹטֵר וְרוֹדֶה עַל יָדוֹ, וְעוֹד, מִתּוֹךְ שֶׁיּוֹאָב עָסַק בְּמִלְחָמוֹת, לֹא הָיָה דָוִד טָרוּד בָּהֶן, וְלִבּוֹ פָּתוּחַ לִשְׁפּוֹט צֶדֶק: