רש"י על שמואל ב· רש״י
פרק ח
פסוק א
מֶתֶג הָאַמָּה. וּבְדִבְרֵי הַיָּמִים (דברי הימים א יח:א) כְּתִיב: ״וַיִּקַּח דָּוִד אֶת גַּת מִיַּד פְּלִשְׁתִּים״, וְהִיא נִקְרֵאת מֶתֶג הָאַמָּה, עַל שֵׁם שֶׁהוּא מַקֵּל רוֹדֶה בְּכָל הַפְּלִשְׁתִּים, מֶטְרוֹפּוֹלִין שֶׁל מְלָכִים, שֶׁלֹּא מָצִינוּ בְּכָל סַרְנֵי פְּלִשְׁתִּים בְּעַזָּה וּבְאַשְׁדּוֹד וּבְעֶקְרוֹן וּבְאַשְׁקְלוֹן שֵׁם מַלְכוּת, אֶלָּא בְגַת מָצִינוּ, (שמואל א כא:יא): ״אָכִישׁ מֶלֶךְ גַּת״:
מֶתֶג. אגויילו״ן בְּלַעַ״ז:
הָאַמָּה. הוּא הַמַּרְדֵּעַ שֶׁל עֵץ:
פסוק ב
וַיְמַדֵּד שְׁנֵי חֲבָלִים לְהָמִית. לְפִי שֶׁהָרְגוּ אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ וְאֶחָיו, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל א כב:ד): ״וַיַּנְחֵם אֶת פְּנֵי מֶלֶךְ מוֹאָב״, וְלֹא מָצִינוּ שֶׁיָּצְאוּ מִשָּׁם:
פסוק ג
בְּלֶכְתּוֹ. כְּשֶׁהָלַךְ הֲדַדְעֶזֶר:
לְהָשִׁיב יָדוֹ. כְּתַרְגּוּמוֹ: ״לְאַשְׁנָאָה תְחוּמֵיהּ״, שֶׁכָּבַשׁ מִן הָאָרֶץ חוּץ לִגְבוּל אַרְצוֹ, וְהִרְחִיב אֶת גְּבוּלוֹ:
פסוק ד
וַיְעַקֵּר דָּוִד אֶת כָּל הָרֶכֶב. מִשּׁוּם (דברים יז:טז): ״לֹא יַרְבֶּה לּוֹ סוּסִים״:
וַיּוֹתֵר מִמֶּנּוּ מֵאָה רֶכֶב. שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לוֹ לִכְדֵי מֶרְכַּבְתּוֹ, וְהָרֶכֶב אַרְבָּעָה סוּסִים, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (דברי הימים ב א:יז): ״מֶרְכָּבָה בְּשֵׁשׁ מֵאוֹת כֶּסֶף וְסוּס בַּחֲמִשִּׁים וּמֵאָה״, כָּאן לָמַדְנוּ שֶׁהָרֶכֶב אַרְבָּעָה סוּסִים:
פסוק ז
שִׁלְטֵי הַזָּהָב. הֵם אַשְׁפָּתוֹת שֶׁנּוֹתְנִים בָּהֶם הַחִצִּים, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (ירמיהו נא:יא): ״הָבֵרוּ הַחִצִּים מִלְאוּ הַשְּׁלָטִים״. כָּל הַפָּרָשִׁיּוֹת הַלָּלוּ סְמָכָן אֵצֶל פָּרָשָׁה שֶׁל בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, לְפִי שֶׁמִּכָּל הַמִּלְחָמוֹת הַלָּלוּ, קִבֵּץ הֶקְדֵּשׁוֹת לְצָרְכֵי הַבַּיִת:
פסוק יג
וַיַּעַשׂ דָּוִד שֵׁם. שֶׁקָּבַר אֶת הַהֲרוּגִים שֶׁהָרַג בֶּאֱדוֹם, וְהוּא שֵׁם טוֹב לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁקּוֹבְרִין אֶת אוֹיְבֵיהֶם, וְכֵן הוּא אוֹמֵר בְּמִלְחֶמֶת גּוֹג וּמָגוֹג (יחזקאל לט:יג): ״וְקָבְרוּ כָּל עַם הָאָרֶץ וְהָיָה לָהֶם לְשֵׁם״. וּמִנַּיִן שֶׁקְּבָרָן דָּוִד, שֶׁנֶּאֱמַר בְּסֵפֶר מְלָכִים (מלכים א יא:טו): ״וַיְהִי בִּהְיוֹת דָּוִד אֶת אֱדוֹם בַּעֲלוֹת יוֹאָב שַׂר הַצָּבָא לְקַבֵּר אֶת הַחֲלָלִים״:
שְׁמוֹנָה עָשָׂר אָלֶף. וּבְסֵפֶר תְּהִלִּים (תהלים ס:ב) הוּא אוֹמֵר: ״שְׁנֵים עָשָׂר אָלֶף״, אֱמוֹר מֵעַתָּה, שְׁתֵּי מִלְחָמוֹת הָיוּ:
פסוק יד
נְצִיבִים. פְּקִידִים לִגְבּוֹת מַס:
פסוק טו
וַיְהִי דָוִד עֹשֶׂה מִשְׁפָּט וְגוֹ׳ וְיוֹאָב עַל הַצָּבָא. דָּוִד גָּרַם לְיוֹאָב לִהְיוֹת מַצְלִיחַ עַל הַצָּבָא, לְפִי שֶׁעָשָׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה, וְיוֹאָב גָּרַם לְדָוִד לַעֲשׂוֹת מִשְׁפָּט וּצְדָקָה, לְפִי שֶׁהוּא דָּן, וְיוֹאָב שׁוֹטֵר וְרוֹדֶה עַל יָדוֹ, וְעוֹד, מִתּוֹךְ שֶׁיּוֹאָב עָסַק בְּמִלְחָמוֹת, לֹא הָיָה דָוִד טָרוּד בָּהֶן, וְלִבּוֹ פָּתוּחַ לִשְׁפּוֹט צֶדֶק:
פסוק טז
מַזְכִּיר. מַזְכִּיר אֵיזֶה דִּין בָּא לְפָנָיו רִאשׁוֹן, לְפָסְקוֹ רִאשׁוֹן:
פסוק יח
וּבְנָיָהוּ בֶן יְהוֹיָדָע וְהַכְּרֵתִי וְהַפְּלֵתִי. תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״וּבְנָיָהוּ בַּר יְהוֹיָדָע מְמַנָּא עַל קַשָּׁתַיָּא וְעַל קַלָּעַיָּא״. וְרַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ (ברכות ד א) כְּרֵתִי וּפְלֵתִי, אוּרִים וְתֻמִּים:
כֹּהֲנִים הָיוּ. תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״רַבְרְבִין הֲווֹ״: