רש"י על שמואל ב· רש״י
פרק ז · פסוק כג
אֲשֶׁר הָלְכוּ אֱלֹהִים. מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ז:א): ״נְתַתִּיךָ אֱלֹהִים לְפַרְעֹה״, וְכֵן תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״דְּאָזְלוּ שְׁלוּחִין מִן קֳדָם ה׳״:
לִפְדּוֹת לוֹ לְעָם. כָּךְ אָמְרוּ הַשְּׁלוּחִים לְיִשְׂרָאֵל: הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שְׁלָחָנוּ לִפְדּוֹת לוֹ לְעָם, וְלָשׂוּם לוֹ שֵׁם, וְלַעֲשׂוֹת לָכֶם הַגְּדֻלָּה:
וְנוֹרָאוֹת. עָשִׂיתָ לְאַרְצְךָ לְאַחַר שֶׁיָּצְאוּ מִשָּׁם, וּמָה הֵם הַנּוֹרָאוֹת, מִפְּנֵי עַמְּךָ, לְגָרֵשׁ עַמִּים וֵאלֹהֵיהֶם, וּמִקְרָא זֶה חָסֵר ׳לְגָרֵשׁ׳, וּבְדִבְרֵי הַיָּמִים (דברי הימים א יז:כא) פֵּרְשׁוֹ: ״לְגָרֵשׁ מִפְּנֵי עַמְּךָ אֲשֶׁר פָּדִיתָ מִמִּצְרַיִם גּוֹיִם וֵאלֹהָיו״, וְאֵינוֹ חִסָּרוֹן, כִּי מִמַּשְׁמָע שֶׁנֶּאֱמַר מִפְּנֵי עַמְּךָ גּוֹיִם, אָנוּ שׁוֹמְעִין לְשׁוֹן טְרוּדִין וְגֵרוּשִׁין: