אור ברסלב
רש"י על שמואל ב פרק ז › פסוק ד

רש"י על שמואל ב· רש״י

פרק ז · פסוק ד

פסוק א

וַיְהִי בַּלַּיְלָה הַהוּא. אָמַר רַבִּי חֲנִינָא בַּר פָּפָּא: אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְנָתָן, הָאָדָם הַזֶּה שֶׁאֲנִי מְשַׁלֶּחֲךָ אֶצְלוֹ, מָהִיר הוּא, שֶׁמָּא יִשְׂכּוֹר פּוֹעֲלִים וְנִמְצֵאתִי מַפְסִידוֹ, מַהֵר וֶאֱמוֹר לוֹ, לֹא אַתָּה תִבְנֶה הַבַּיִת. רַבִּי סִימוֹן אוֹמֵר: הָאָדָם הַזֶּה שֶׁאֲנִי מְשַׁלֶּחֲךָ אֶצְלוֹ, נַדְרָן הוּא, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קלב:ב-ג): ״אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַה׳ נָדַר לַאֲבִיר יַעֲקֹב אִם אָבֹא בְּאֹהֶל בֵּיתִי״, שֶׁמָּא יֹאמַר אֵינִי אוֹכֵל וְאֵינִי שׁוֹתֶה עַד שֶׁאֶעֱשֶׂה כָּךְ, וְנִמְצֵאתִי מַפְסִידוֹ (ילקוט שמעוני רמז קמג):

תוכן העניינים

רש"י על שמואל ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה