רש"י על שמואל ב· רש״י
פרק ו · פסוק כב
וּנְקַלֹּתִי עוֹד. לְפָנָיו, יוֹתֵר מִזֹּאת שֶׁהֲקִלּוֹתִי בְּעַצְמִי עַתָּה:
עִמָּם אִכָּבֵדָה. אֵינָם מְבַזִּין אוֹתִי, אֶלָּא חָשׁוּב אֲנִי בְּעֵינֵיהֶם עַל זֹאת:
רש"י על שמואל ב· רש״י
וּנְקַלֹּתִי עוֹד. לְפָנָיו, יוֹתֵר מִזֹּאת שֶׁהֲקִלּוֹתִי בְּעַצְמִי עַתָּה:
עִמָּם אִכָּבֵדָה. אֵינָם מְבַזִּין אוֹתִי, אֶלָּא חָשׁוּב אֲנִי בְּעֵינֵיהֶם עַל זֹאת: