אור ברסלב

רש"י על שמואל ב· רש״י

פרק ו

פרק ה

פסוק א

וַיֹּסֶף עוֹד דָּוִד. לֶאֱסֹף:

אֶת כָּל בָּחוּר בְּיִשְׂרָאֵל שְׁלֹשִׁים אָלֶף. לְפִי שֶׁנֶּאֶסְפוּ עָלָיו כְּשֶׁהִמְלִיכוּהוּ בְּחֶבְרוֹן, וְזוֹ הָיְתָה אֲסִיפָה שְׁנִיָּה, לְכָךְ נֶאֱמַר וַיֹּסֶף עוֹד:

פסוק ב

מִבַּעֲלֵי יְהוּדָה. הִיא קִרְיַת יְעָרִים, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בִּיהוֹשֻׁעַ (יהושע טו:ט): ״וְתָאַר הַגְּבוּל וְעָלָה בַּעֲלָה הִיא קִרְיַת יְעָרִים״, וְכֵן בְּדִבְרֵי הַיָּמִים (דברי הימים א יג:ו): ״וַיַּעַל דָּוִד וְכָל יִשְׂרָאֵל בַּעֲלָתָה הִיא קִרְיַת יְעָרִים״. וּ׳בַעַל׳ לְשׁוֹן ׳מִישׁוֹר׳:

וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ דָּוִד וְגוֹ׳ מִבַּעֲלֵי יְהוּדָה. שֶׁנֶּאֶסְפוּ שָׁם לְהַעֲלוֹת מִשָּׁם אֵת הָאָרוֹן וְגוֹ׳:

אֲשֶׁר נִקְרָא שֵׁם שֵׁם. אֲשֶׁר נִקְרָא לוֹ לָאָרוֹן שֵׁם, וּמַהוּ הַשֵּׁם, שֶׁהָיָה שֵׁם ה׳ צְבָאוֹת עָלָיו:

פסוק ג

אֶל עֲגָלָה חֲדָשָׁה. טָעָה בְּדָבָר שֶׁאֲפִילוּ תִינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן יוֹדְעִין אוֹתוֹ, ״כִּי עֲבֹדַת הַקֹּדֶשׁ עֲלֵיהֶם בַּכָּתֵף יִשָּׂאוּ״ (במדבר ז:ט), וּלְפִי שֶׁאָמַר (תהלים קיט:נד): ״זְמִירוֹת הָיוּ לִי חֻקֶּיךָ בְּבֵית מְגוּרָי״, נֶעֱנַשׁ לָבֹא לִידֵי כָּךְ, וּמֵת עֻזָּא עַל יָדוֹ, לְפִיכָךְ כְּשֶׁהֱבִיאוּ מִבֵּית עוֹבֵד, הֱבִיאוּ בַּכָּתֵף, שֶׁנֶּאֱמַר (דברי הימים א טו:יב-יג): ״וַיֹּאמֶר לָהֶם אַתֶּם רָאשֵׁי הָאָבוֹת לַלְוִיִּם הִתְקַדְּשׁוּ אַתֶּם וַאֲחֵיכֶם וְהַעֲלִיתֶם אֶת אֲרוֹן וְגוֹ׳. כִּי לְמִבָּרִאשׁוֹנָה לֹא אַתֶּם פָּרַץ ה׳ אֱלֹהֵינוּ בָּנוּ כִּי לֹא דְרַשְׁנוּהוּ כַּמִּשְׁפָּט״:

פסוק ד

עִם אֲרוֹן הָאֱלֹהִים. הֲרֵי זֶה מִקְרָא קָצָר, וְהֵם בָּאִים עִם אֲרוֹן הָאֱלֹהִים:

פסוק ה

בְּכָל עֲצֵי בְרוֹשִׁים. שֶׁמְּתַקְּנִים מֵהֶם כְּלֵי זֶמֶר:

פסוק ו

כִּי שָׁמְטוּ הַבָּקָר. כִּי שְׁמָטוּהוּ הַבָּקָר וְנִעְנְעוּהוּ, וְכֵן תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״אֲרֵי מְרָגוּהִי תּוֹרַיָּא״, כְּמוֹ שֶׁמְּתַרְגֵּם (דברים יט:ה): ״וְנִדְּחָה יָדוֹ בַגַּרְזֶן״, ״וְתִתְמְרִיג יְדֵיהּ בְּפַרְזְלָא״:

פסוק ז

עַל הַשַּׁל. עַל הַשְּׁגָגָה, שֶׁהָיָה לוֹ לִדְרֹשׁ קַל וָחֹמֶר, נוֹשְׂאָיו נָשָׂא בַּיַּרְדֵּן, הוּא עַצְמוֹ לֹא כָּל שֶׁכֵּן:

פסוק י

עוֹבֵד אֱדוֹם. לֵוִי הָיָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּדִבְרֵי הַיָּמִים (דברי הימים א טו:יח), ״וּמִן הַשּׁוֹעֲרִים הָיָה״ (שם):

פסוק יא

וַיְבָרֶךְ ה׳ וְגוֹ׳. אִשְׁתּוֹ וּשְׁמוֹנֶה כַּלּוֹתֶיהָ יָלְדוּ שִׁשָּׁה בָּנִים בְּכֶרֶס אֶחָד, שֶׁנֶּאֱמַר (דברי הימים א כו:ה): ״פְעֻלְתַּי הַשְּׁמִינִי״, ״שִׁשִּׁים וּשְׁנַיִם לְעֹבֵד אֱדוֹם״:

פסוק יד

מְכַרְכֵּר. מְרַקֵּד:

אֵפוֹד בָּד. מְעִיל בּוּץ, פורציינ״ט בלע״ז, וְיוֹנָתָן תִּרְגֵּם: ״כַּרְדּוֹט״, וְכֵן תִּרְגֵּם יוֹנָתָן ׳מְעִילִים׳ דְּתָמָר אֲחוֹת אַבְשָׁלוֹם (שמואל ב יג:יח), ״כַּרְדּוֹטִין״:

פסוק יט

וְאֶשְׁפָּר. אֶחָד מִשִּׁשָּׁה בְּפַר (פסחים לו ב):

אֲשִׁישָׁה אֶחָת. גַּרְבָּא דְּחַמְרָא (שם):

פסוק כ

אַחַד הָרֵקִים. (תרגום:) ״חַד מִן סְרִיקַיָּא״:

פסוק כב

וּנְקַלֹּתִי עוֹד. לְפָנָיו, יוֹתֵר מִזֹּאת שֶׁהֲקִלּוֹתִי בְּעַצְמִי עַתָּה:

עִמָּם אִכָּבֵדָה. אֵינָם מְבַזִּין אוֹתִי, אֶלָּא חָשׁוּב אֲנִי בְּעֵינֵיהֶם עַל זֹאת:

פסוק כג

לֹא הָיָה לָהּ יָלֶד. מֵאוֹתוֹ הַיּוֹם וָהָלְאָה:

תוכן העניינים

רש"י על שמואל ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה