רש"י על שמואל א· רש״י
פרק כח · פסוק טז
וְלָמָּה תִּשְׁאָלֵנִי. הֲרֵי שָׁאַלְתָּ מִן הַנְּבִיאִים הַחַיִּים:
וַיְהִי עָרֶךָ. (תרגום:) ״וַהֲוָה בְּסַעֲדֵיהּ דְּגַבְרָא דְאַתְּ בְּעֵיל דּבָבֵיהּ״:
עָרֶךָ. לְשׁוֹן שׂוֹנֵא וְכַמָּה יֵשׁ בַּמִּקְרָא, ״וּמָלְאוּ פְנֵי תֵבֵל עָרִים״ (ישעיהו יד:כא); ״וְהִשְׁמַדְתִּי עָרֶיךָ״ (מיכה ה:יג); ״חֶלְמָא לְשָׂנְאָךְ וּפִשְׁרֵהּ לְעָרָךְ״ (דניאל ד:טז):