רש"י על שמואל א· רש״י
פרק כא · פסוק ו
עֲצוּרָה לָנוּ. עֲצוּרָה מִמֶּנּוּ:
וַיִּהְיוּ כְלֵי הַנְּעָרִים קֹדֶשׁ. טְהוֹרִים:
וְהוּא דֶּרֶךְ חֹל. וְהַלֶּחֶם מִשֶּׁנִּסְתַּלֵּק מֵעַל הַשֻּׁלְחָן וְהִקְטִירוּ הַבָּזִיכִין, קָרוֹב הוּא לִהְיוֹת חֻלִּין, שֶׁיָּצָא מִידֵי מְעִילָה מִשֶּׁיִּהְיֶה לוֹ שְׁעַת הֶתֵּר לַכֹּהֲנִים:
וְאַף כִּי הַיּוֹם יִקְדַּשׁ בַּכֶּלִי. וַאֲפִלּוּ אִם הַיּוֹם הָיְתָה תְּחִלַּת קְדֻשָּׁתוֹ עַל הַשֻּׁלְחָן, הָיִיתִי זָקוּק לִטְּלוֹ מִשָּׁם וּלְהַאֲכִילֶנּוּ, שֶׁאֲחָזוֹ בּוּלְמוּס וּמְסֻכָּן הוּא, כָּךְ מְפֹרָשׁ בִּמְנָחוֹת: