אור ברסלב

רש"י על שמואל א· רש״י

פרק כא

פרק כ

פסוק ג

וְאֶת הַנְּעָרִים יוֹדַעְתִּי. לְשׁוֹן טֹרַח, הַנְּעָרִים אֲשֶׁר יָצְאוּ עִמִּי, הִטְרַחְתִּים לָרוּץ לְפָנַי אֶל מָקוֹם פְּלוֹנִי אַלְמוֹנִי:

יוֹדַעְתִּי. כְּמוֹ ״וַיֹּדַע בָּהֶם אֶת אַנְשֵׁי סֻכּוֹת״ (שופטים ח:טז):

פְּלֹנִי אַלְמֹנִי. ׳אַלְמוֹן׳ מֵאֵין שֵׁם, שֶׁאֵינִי חָפֵץ לְהַזְכִּיר, כִּי דְבַר סֵתֶר הוּא:

פְּלֹנִי. כְּמוֹ ״כִּי יִפָּלֵא״ (דברים יז:ח), יִתְכַּסֶּה:

פסוק ד

אוֹ הַנִּמְצָא. אִם אֵין חֲמִשָּׁה, תֵּן לִי מַה שֶּׁנִּמְצָא בְּיָדְךָ:

פסוק ה

אַךְ מֵאִשָּׁה. בְּקֹשִׁי אֲנִי מַאֲכִילָן לְזָרִים, אַךְ זֶה אִי אֶפְשָׁר שֶׁאַאֲכִילֶנּוּ לִטְמֵאִים:

פסוק ו

עֲצוּרָה לָנוּ. עֲצוּרָה מִמֶּנּוּ:

וַיִּהְיוּ כְלֵי הַנְּעָרִים קֹדֶשׁ. טְהוֹרִים:

וְהוּא דֶּרֶךְ חֹל. וְהַלֶּחֶם מִשֶּׁנִּסְתַּלֵּק מֵעַל הַשֻּׁלְחָן וְהִקְטִירוּ הַבָּזִיכִין, קָרוֹב הוּא לִהְיוֹת חֻלִּין, שֶׁיָּצָא מִידֵי מְעִילָה מִשֶּׁיִּהְיֶה לוֹ שְׁעַת הֶתֵּר לַכֹּהֲנִים:

וְאַף כִּי הַיּוֹם יִקְדַּשׁ בַּכֶּלִי. וַאֲפִלּוּ אִם הַיּוֹם הָיְתָה תְּחִלַּת קְדֻשָּׁתוֹ עַל הַשֻּׁלְחָן, הָיִיתִי זָקוּק לִטְּלוֹ מִשָּׁם וּלְהַאֲכִילֶנּוּ, שֶׁאֲחָזוֹ בּוּלְמוּס וּמְסֻכָּן הוּא, כָּךְ מְפֹרָשׁ בִּמְנָחוֹת:

פסוק ז

לָשׂוּם לֶחֶם חֹם. אַחֵר, בְּיוֹם הִלָּקַח זֶה וְרַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ (יומא כא א): חֹם בְּיוֹם הִלָּקְחוֹ, גַּם בְּיוֹם סִלּוּקוֹ, חֹם כְּיוֹם סִדּוּרוֹ:

פסוק ח

נֶעְצָר לִפְנֵי ה׳. עוֹצֵר עַצְמוֹ לִפְנֵי אֹהֶל מוֹעֵד, לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה:

אַבִּיר הָרֹעִים. אַב בֵּית דִּין:

פסוק ט

וְאִין יֶשׁ פֹּה. וְאִם יֵשׁ פֹּה:

נָחוּץ. בִּבְהִילוּת:

פסוק י

לוּטָה. כְּרוּכָה, וְכֵן ״וַיָּלֶט פָּנָיו בְּאַדַּרְתּוֹ״ (מלכים א יט:יג):

אַחֲרֵי הָאֵפוֹד. ״אַחַר שֶׁשָּׁאֲלוּ בָּאוּרִים וְתֻמִּים, אָמַר לוֹ כֵּן וְכֵן תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״בָּתַר דְּשָׁאִיל לֵיהּ בְּאֵפוֹדָא:

פסוק יב

הֲלֹא זֶה דָוִד מֶלֶךְ הָאָרֶץ. אָמְרוּ לוֹ לְאָכִישׁ, תְּנַאי הָיָה בֵּינֵינוּ (שמואל א יז:ט): ״אִם יוּכַל לְהִלָּחֵם אִתִּי וְהִכָּנִי וְהָיִינוּ לָכֶם לַעֲבָדִים״, אֵין לְךָ אֶלָּא שֶׁתֵּרֵד מִכִּסְאֲךָ, וְיִהְיֶה מֶלֶךְ הָאָרֶץ הַזֹּאת:

פסוק יד

אֶת טַעְמוֹ. אֶת דְּבָרָיו:

וַיִּתְהֹלֵל. נִשְׁתַּטָּה:

וַיְתָו. וַיִּכְתֹּב:

רִירוֹ. רוֹקוֹ, דָּבָר הַנּוֹטֵף קָרוּי רִיר, וְכֵן ״בְּרִיר חַלָּמוּת״ (איוב ו:ו); וְכֵן ״רָר בְּשָׂרוֹ״ (ויקרא טו:ג):

פסוק טז

הֲזֶה יָבֹא אֶל בֵּיתִי. לְשׁוֹן תְּמִיהָה, וּלְכָךְ נָקוּד חֲטַף פַּתָּח, וְרָפֵי:

תוכן העניינים

רש"י על שמואל א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה