רש"י על שמואל א· רש״י
פרק יד · פסוק לג
גֹּלּוּ אֵלַי. לְשׁוֹן גַּלְּלוּ:
הַיּוֹם. מִבְּעוֹד יוֹם, וּלְמַטָּה (פסוק לד) נֶאֱמַר: ״וַיַּגִּישׁוּ אִישׁ שׁוֹרוֹ בְּיָדוֹ הַלַּיְלָה״, רַבּוֹתֵינוּ נֶחְלְקוּ בַּדָּבָר בְּסוֹף מַסֶּכֶת זְבָחִים, יֵשׁ מֵהֶן פֵּרְשׁוּ: כָּאן בְּחֻלִּין כָּאן בְּקָדָשִׁים. וְיֵשׁ מֵהֶן פֵּרְשׁוּ: כָּאן בְּקָדָשִׁים שֶׁהֻקְדְּשׁוּ לִקָּרֵב בְּבָמַת נוֹב גְּדוֹלָה, כָּאן בְּקָדָשִׁים שֶׁהֻקְדְּשׁוּ לִקָּרֵב בְּבָמָה קְטַנָּה, לִמֵּד עַל עוֹלַת יָחִיד שֶׁכְּשֵׁרָה לִשָּׁחֵט בַּלַּיְלָה:
אֶבֶן גְּדוֹלָה. עֲשָׂאָהּ בָּמָה, לִזְרוֹק עָלֶיהָ דָּם וְהֶקְטֵר חֲלָבִים: