רש"י על שמואל א· רש״י
פרק יד · פסוק כז
בְּיַעְרַת הַדְּבָשׁ. בִּקְנֵה הַדְּבַשׁ, כְּמוֹ ״וַתָּשֶׂם בַּסּוּף״ (שמות ב:ג), דִּמְתַרְגְּמִינָן: ״וְשַׁוִּיתֵיהּ בְּיַעְרָא״. וְ״סוּף״ הֵם קָנִים שֶׁל אֲגַם, וְכֵן ״אָכַלְתִּי יַעְרִי עִם דִּבְשִׁי״ (שיר השירים ה:א). וּבְלָשׁוֹן יִשְׁמְעֵאל קוֹרִין לְאוֹתוֹ דְּבַשׁ סוקר״א בְּלַעַ״ז, מִפִּי רַבִּי נָתָן הַיִּשְׁמְעֵאלִי: