רש"י על שמואל א· רש״י
פרק יד · פסוק ד
וּבֵין הַמַּעְבְּרוֹת אֲשֶׁר בִּקֵּשׁ יוֹנָתָן לַעֲבֹר. כֵּן הָיָה עָשׂוּי, שֵׁן הַסֶּלַע הָיָה מֵהָעֵבֶר מִזֶּה לְבֵין הַמַּעְבְּרוֹת מִזֶּה, וְשֵׁן הַסֶּלַע לְבֵין הַמַּעְבְּרוֹת מִזֶּה הַגַּיְא הוּא קָרוּי בֵּין הַמַּעְבְּרוֹת, וְהָיָה לוֹ סֶלַע מִכָּאן, וְסֶלַע מִכָּאן, זֶה בְּעֶבְרוֹ מִזֶּה, וְזֶה בְּעֶבְרוֹ מִזֶּה, וְהַגַּיְא בֵּין שְׁנֵי הָעֲבָרִים, אוֹתוֹ הַגַּיְא בִּקֵּשׁ יוֹנָתָן לַעֲבֹר:
שֵׁן הַסֶּלַע. שֵׁם שֵׁן הָאֶחָד ׳בּוֹצֵץ׳, וְשֵׁם הַשֵּׁנִי ׳סֶנֶה׳: