רש"י על שמואל א· רש״י
פרק יג · פסוק כג
מַצַּב פְּלִשְׁתִּים. דֶּרֶךְ אַנְשֵׁי צָבָא לַעֲשׂוֹת מֵהֶם מַצָּב וּמַשְׁחִית, הֵם הַפּוֹשְׁטִים וְרָצִים אַחַר הַשָּׁלָל אֶל הָעִיר, שֶׁקּוֹרִין צנבי״ל בלע״ז:
מַצַּב. הֵם נְצִיבִים לִשְׁמֹר שֶׁלֹּא יֵצְאוּ מִן הָעִיר מַשְׁחִיתִים בָּהֶם:
אֶל מַעֲבַר מִכְמָשׂ. הַפְּלִשְׁתִּים הָיוּ חוֹנִים בְּמִכְמָשׂ, וּמִכְמָשׂ בָּהָר, וְיִשְׂרָאֵל בְּעִיר שֶׁשְּׁמָהּ גֶּבַע וְגֶבַע הָיְתָה בְּרֹאשׁ הָהָר, וּשְׁנֵי הָרִים הָיוּ זֶה כְּנֶגֶד זֶה, וְהַגַּיְא בֵּינֵיהֶם, כְּמוֹ שֶׁאָמוּר בָּעִנְיָן. וּמַצַּב פְּלִשְׁתִּים נִגַּשׁ אֶל עֵבֶר מִכְמָשׂ שֶׁלְּצַד גֶּבַע, אֶל הַגַּיְא שֶׁבֵּינֵיהֶם: