רש"י על שמואל א· רש״י
פרק י · פסוק ה
גִּבְעַת הָאֱלֹהִים. גִּבְעַת קִרְיַת יְעָרִים, אֲשֶׁר עַכְשָׁיו אֲרוֹן הָאֱלֹהִים שָׁם:
נְצִיבֵי פְלִשְׁתִּים. סַרְדִּיוֹטוֹת שֶׁמִּנּוּ עַל יִשְׂרָאֵל, שֶׁהָיוּ רוֹדִין בָּהּ, וּמוֹשִׁיבִים נְצִיבִים בְּעָרֵי יִשְׂרָאֵל:
חֶבֶל נְבִיאִים. תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״סִיעַת סָפְרַיָּא״. חֶבֶל: סִיעָה, וְכֵן ״חֶבְלֵי שְׁאוֹל סְבָבוּנִי״ (שמואל ב כב:ו), ״מַשְׁרְיַת רְשִׁיעַיָּא אַקְפוּנִי״:
מֵהַבָּמָה. תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״מִבֵּית אִסְחָרוּתָא״: