רש"י על שמואל א· רש״י
פרק י
פסוק ב
עִם קְבֻרַת רָחֵל בִּגְבוּל בִּנְיָמִן. וַהֲלֹא קְבוּרַת רָחֵל בִּגְבוּל יְהוּדָה בְּבֵית לֶחֶם, אֶלָּא עַכְשָׁיו הֵם בִּקְבוּרַת רָחֵל, וּכְשֶׁתִּפְגַּע בָּהֶם תִּמְצָאֵם בִּגְבוּל בִּנְיָמִן בְּצֶלְצַח, כָּךְ שְׁנוּיָה בְּתוֹסֶפְתָּא דְּסוֹטָה (פרק יא):
צֶלְצַח. צֵל לַצַּח שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהוּא צַח וְאָדוֹם, וְהִיא יְרוּשָׁלַיִם:
וְדָאַג לָכֶם. יִירָא עֲלֵיכֶם, כָּל לְשׁוֹן ׳דְּאָגָה׳, לְשׁוֹן ׳יִרְאָה׳, דושטי״ר בלע״ז:
פסוק ג
אֵלוֹן תָּבוֹר. ״מֵישַׁר תָּבוֹר״:
פסוק ה
גִּבְעַת הָאֱלֹהִים. גִּבְעַת קִרְיַת יְעָרִים, אֲשֶׁר עַכְשָׁיו אֲרוֹן הָאֱלֹהִים שָׁם:
נְצִיבֵי פְלִשְׁתִּים. סַרְדִּיוֹטוֹת שֶׁמִּנּוּ עַל יִשְׂרָאֵל, שֶׁהָיוּ רוֹדִין בָּהּ, וּמוֹשִׁיבִים נְצִיבִים בְּעָרֵי יִשְׂרָאֵל:
חֶבֶל נְבִיאִים. תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״סִיעַת סָפְרַיָּא״. חֶבֶל: סִיעָה, וְכֵן ״חֶבְלֵי שְׁאוֹל סְבָבוּנִי״ (שמואל ב כב:ו), ״מַשְׁרְיַת רְשִׁיעַיָּא אַקְפוּנִי״:
מֵהַבָּמָה. תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״מִבֵּית אִסְחָרוּתָא״:
פסוק ז
כִּי תָבֹאנָה הָאֹתוֹת הָאֵלֶּה לָךְ. וְתֵדַע כִּי דְּבָרַי אֱמֶת, וּכְשֵׁם שֶׁבָּאוּ לְךָ אוֹתוֹת הַלָּלוּ, כָּךְ יִתְקַיֵּם דְּבַר הַמְּלוּכָה:
עֲשֵׂה לְךָ אֲשֶׁר תִּמְצָא יָדֶךָ. ״אַתְקִין לָךְ מָאנֵי מַלְכוּתָא״, וְהָכֵן לְךָ טַכְסִיסֵי הַמְּלוּכָה כְּמוֹ שֶׁתּוּכַל:
פסוק ח
וְיָרַדְתָּ לְפָנַי הַגִּלְגָּל. וּלְאַחַר שֶׁתִּמְלוֹךְ, תֵּרֵד הַגִּלְגָּל לְפָנַי, קֹדֶם שֶׁאֵרֵד אֲנִי:
וְהִנֵּה אָנֹכִי יֹרֵד אֵלֶיךָ. לְסוֹף שִׁבְעַת יָמִים שֶׁתֵּרֵד אַתָּה:
תּוֹחֵל. תַּמְתִּין:
פסוק ט
לֵב אַחֵר. רוּחַ גְּבוּרַת מַלְכוּת:
פסוק יב
וּמִי אֲבִיהֶם. מָה תֵּימַהּ לְךָ בַּדָּבָר מִי אֲבִיהֶם שֶׁל נְבִיאִים, וְכִי נְבוּאָה יְרוּשָׁה הִיא:
פסוק טז
וְאֶת דְּבַר הַמְּלוּכָה לֹא הִגִּיד. דֶּרֶךְ צְנִיעוּת הָיְתָה בּוֹ:
פסוק כא
וַיִּלָּכֵד שָׁאוּל. אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הָיָה שָׁם, נָפַל הַגּוֹרָל עָלָיו, שֶׁהָיוּ כְּתוּבִין שְׁמָם בְּאִגְּרוֹת וּנְתוּנִין בְּקֻפְסָא, וְהַנָּבִיא מַכְנִיס יָדוֹ וְנוֹטֵל אִגֶּרֶת אַחַת:
פסוק כב
נֶחְבָּא אֶל הַכֵּלִים. בַּבַּיִת שֶׁנָּתְנוּ שָׁם הַבָּאִים כְּלֵיהֶן, שֶׁהָיָה בּוֹרֵחַ מִן הַגְּדוּלָּה. וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה רַבִּי תַּנְחוּמָא: וְאֶל הַכֵּלִים, בָּאוּרִים וְתוּמִּים, אָמַר: שֶׁמָּא אֵינִי רָאוּי לִגְדֻלָּה עַד שֶׁיִּשְׁאֲלוּ בָּאוּרִים וְתֻמִּים, וְשָׁאֲלוּ וְעָלָה בְּיָדוֹ:
פסוק כו
אֲשֶׁר נָגַע אֱלֹהִים. ״גֻּבְרִין דַּחֲלֵי חֲטָאָה דְּאִתְיְהֵב דַּחֲלָא מִן קֳדָם ה׳ בְּלִבְּהוֹן״: