אור ברסלב

רש"י על שמואל א· רש״י

פרק ט

פרק ח

פסוק ה

בְּאֶרֶץ צוּף. ״בְּאַרְעָא דְּבָהּ נְבִיָא״:

צוּף. כְּמוֹ ׳צוֹפֶה׳:

פֶּן יֶחְדַּל אָבִי מִן הָאֲתֹנוֹת. שֶׁתִּגְדַּל דְּאָגָה שֶׁלָּנוּ עָלָיו, עַד שֶׁיִּשְׁכַּח אֶת הָאֲתוֹנוֹת:

וְדָאַג. איטוביטאר״ה בלע״ז:

פסוק ו

אֶת דַּרְכֵּנוּ. מַעֲשֵׂה הָאֲתוֹנוֹת מַה נִּהְיְתָה בָּם, שֶׁבִּשְׁבִילָם הָלַכְנוּ אֶת כָּל הַדֶּרֶךְ הַזֶּה:

פסוק ז

וּמַה נָּבִיא לָאִישׁ. תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״אִם מְקַבֵּל מָמוֹן, מָה נְעוּל לְגַבְרָא״. לֹא הָיָה שָׁאוּל מַכִּיר בְּמַעֲשָׂיו שֶׁל שְׁמוּאֵל, וְסָבַר שֶׁיִּשְׁאַל שָׂכָר:

וּתְשׁוּרָה. תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״וּמִדְעַם דְּכָשַׁר״, לְשׁוֹן יוֹשֶׁר. וּמְנַחֵם פֵּירַשׁ: ׳תְּשׁוּרָה׳, לְשׁוֹן תִּקְרֹבֶת, רְאוֹת פְּנֵי מֶלֶךְ וְאָדָם חָשׁוּב, לְשׁוֹן ״אֲשׁוּרֶנּוּ״ (במדבר כד:יז), וְנִרְאִין דְּבָרָיו:

פסוק ח

רֶבַע שֶׁקֶל. ״זוּזָא חֲדָא דְּכַסְפָּא״:

פסוק ט

לְפָנִים בְּיִשְׂרָאֵל. הַסּוֹפֵר כָּתַב זֹאת, וְאֵין זֶה מִדִּבְרֵי נַעַר שָׁאוּל:

כִּי לַנָּבִיא הַיּוֹם. לְמִי שֶׁקּוֹרִים אוֹתוֹ נָבִיא הַיּוֹם, הָיוּ קוֹרִים לְפָנִים ׳רוֹאֶה׳:

פסוק יג

כְּבֹאֲכֶם הָעִיר כֵּן וְגוֹ׳. מַאֲרִיכוֹת הָיוּ בַּדְּבָרִים, כְּדֵי לְהִסְתַּכֵּל בְּיָפְיוֹ שֶׁל שָׁאוּל:

הַבָּמָתָה. תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״לְבֵית אִסְחָרוּתָא״. מִשֶׁחָרְבָה שִׁילֹה הֻתְּרוּ הַבָּמוֹת, וְהָיוּ מַקְרִיבִין שְׁלָמִים בַּבָּמָה, וְאוֹכְלִים יַחַד:

כִּי הוּא יְבָרֵךְ הַזֶּבַח. תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״אֲרֵי הוּא פָּרִיס מְזוֹנָא״, בּוֹצֵעַ עַל הַמָּזוֹן, עַל הַשְּׁלָמִים מְבָרְכִין בַּאֲכִילָתָם: בָּרוּךְ אַתָּה ה׳ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לֶאֱכוֹל אֶת הַזֶּבַח:

כְּהַיּוֹם. כַּאֲשֶׁר הַיּוֹם קַיָּם:

פסוק יז

יַעְצֹר בְּעַמִּי. יִמְשׁוֹל, כְּמוֹ ״עָצוּר וְעָזוּב״ (דברים לב:לו). כָּךְ דֶּרֶךְ הַמּוֹשֵׁל, לַעֲצֹר הָעָם בַּמִּלְחָמָה, שֶׁלֹּא יִתְפַּזְּרוּ וְלֹא יִתְפַּשְּׁטוּ זֶה מִזֶּה, וְלַעֲצֹר בְּכָל אֶחָד מֵעֲשׂוֹת רָעָה. בִּלְשׁוֹנֵנוּ קוֹרִין ׳מַעֲצוֹר׳, קירשטני״ר בלע״ז:

פסוק יח

וַיִּגַּשׁ. תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״וַעֲרַע״:

פסוק כ

וּלְמִי כָּל חֶמְדַּת יִשְׂרָאֵל. כָּאן בָּא לִרְמוֹז לוֹ דְּבַר הַמְּלוּכָה:

פסוק כב

בְּרֹאשׁ הַקְּרוּאִים. בִּמְקוֹם מְסִבַּת הַגְּדוֹלִים, כִּי בְּדֶרֶךְ מְסִבָּתָן הָיָה נִכָּר אֵיזֶה מָקוֹם מֵסֵב הַגָּדוֹל:

פסוק כג

אֲשֶׁר אָמַרְתִּי אֵלֶיךָ. לְפִי שֶׁיָּדַע שְׁמוּאֵל שֶׁיָּבֹא שָׁאוּל, צִוָּה לָתֵת לוֹ מָנָה יָפָה לְצָרְכּוֹ:

פסוק כד

אֶת הַשּׁוֹק וְהֶעָלֶיהָ. אֶת הַשּׁוֹק וְהַיָּרֵךְ שֶׁעָלֶיהָ:

הִנֵּה הַנִּשְׁאָר. מִן הַמָּנוֹת שֶׁל הַקְּרוּאִים, וְהוּצַּב לְבַד לְצָרְכְּךָ:

שִׂים לְפָנֶיךָ אֱכֹל. בְּפֶרֶק אַחֲרוֹן דִּזְבָחִים (קכ א): קַיְּמָא לָן חָזֶה וָשׁוֹק בְּבָמָה גְּדוֹלָה, וְאֵין חָזֶה וָשׁוֹק בְּבָמָה קְטַנָּה, לְפִיכָךְ הֻתַּר לֶאֱכוֹל לְשָׁאוּל:

כִּי לַמּוֹעֵד שָׁמוּר. כִּי לְמוֹעֵד הָאֲכִילָה הָיָה הַשּׁוֹק הַזֶּה שָׁמוּר לְצָרְכְּךָ:

לֵאמֹר הָעָם קָרָאתִי. אֲמִירָתִי הָיְתָה לַטַּבָּח: הָעָם קָרָאתִי לִסְעוּדָה, וְיוֹדֵעַ אֲנִי מִסְפָּרָם, וְהִזָּהֵר בְּמָנוֹתָם, וְנָתַתִּי לוֹ הַמָּנוֹת לְמִסְפָּרָם, וְזוֹ שְׁמוּרָה לְצָרְכְּךָ:

פסוק כה

וַיְדַבֵּר עִם שָׁאוּל עַל הַגָּג. מוֹכִיחוֹ וּמְלַמְּדוֹ לְיִרְאָה אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא:

פסוק כז

וְיַעֲבֹר לְפָנֵינוּ. וְיֵלֵךְ בְּרָחוֹק מִמֶּנּוּ, וְלֹא יִשְׁמַע אֶת דְּבָרֵינוּ:

וַיַּעֲבֹר. הַנַּעַר לִפְנֵיהֶם, וּלְשָׁאוּל אָמַר: וְאַתָּה עֲמֹד עִמָּדִי:

תוכן העניינים

רש"י על שמואל א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה