רש"י על שמואל א· רש״י
פרק טו · פסוק כט
וְגַם נֵצַח יִשְׂרָאֵל לֹא יְשַׁקֵּר. וְאִם תֹּאמַר אָשׁוּב מֵעֲוֹנִי לְפָנָיו, לֹא יוֹעִיל עוֹד לִטּוֹל אֶת הַמְּלוּכָה מִמִּי שֶׁנִּתְּנָה לוֹ, כִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהוּא נִצְחוֹנוֹ שֶׁל יִשְׂרָאֵל, לֹא יְשַׁקֵּר מִלִּתֵּן הַטּוֹבָה לָזֶה שֶׁאָמַר לִתֵּן: