רש"י על שמואל א· רש״י
פרק טו · פסוק ט
וְהַמִּשְׁנִים. אֵין לוֹ דִּמְיוֹן, וְהֵם הַבְּרִיאִים וְאוֹמֵר אֲנִי: לְשׁוֹן ׳מִשְׁנִים׳, כְּמוֹ (בראשית מג:יב): ״כֶּסֶף מִשְׁנֶה״, עַל שֵׁם שֶׁהוּא כָּפוּל בְּבָשָׂר וּבְשׁוּמָן, וְכֵן (שופטים ו:כה): ״וּפַר הַשֵּׁנִי שֶׁבַע שָׁנִים״:
נְמִבְזָה וְנָמֵס. כְּמוֹ נִבְזֶה, וְהַמֵּ״ם טְפֵלָה בּוֹ: