רש"י על שמואל א· רש״י
פרק ט · פסוק ז
וּמַה נָּבִיא לָאִישׁ. תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״אִם מְקַבֵּל מָמוֹן, מָה נְעוּל לְגַבְרָא״. לֹא הָיָה שָׁאוּל מַכִּיר בְּמַעֲשָׂיו שֶׁל שְׁמוּאֵל, וְסָבַר שֶׁיִּשְׁאַל שָׂכָר:
וּתְשׁוּרָה. תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״וּמִדְעַם דְּכָשַׁר״, לְשׁוֹן יוֹשֶׁר. וּמְנַחֵם פֵּירַשׁ: ׳תְּשׁוּרָה׳, לְשׁוֹן תִּקְרֹבֶת, רְאוֹת פְּנֵי מֶלֶךְ וְאָדָם חָשׁוּב, לְשׁוֹן ״אֲשׁוּרֶנּוּ״ (במדבר כד:יז), וְנִרְאִין דְּבָרָיו: