אור ברסלב

רש"י על שמואל א· רש״י

פרק ז

פרק ו

פסוק א

קִדְּשׁוּ. זִמְּנוּ:

פסוק ב

מִיּוֹם שֶׁבֶת הָאָרוֹן בְּקִרְיַת יְעָרִים. וְרָאוּ הַפּוּרְעָנוּת שֶׁבָּא עֲלֵיהֶם בַּעֲוֹן בֵּית עֵלִי, וְאֶת הַגְּבוּרָה שֶׁעָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בַּפְּלִשְׁתִּים:

וַיִּנָּהוּ וְגוֹ׳ אַחֲרֵי ה׳. עַל יְדֵי שְׁמוּאֵל, שֶׁהָיָה מְחַזֵּר מֵעִיר לְעִיר, וְשׁוֹפְטָם וּמוֹכִיחָם:

וַיִּנָּהוּ. לְשׁוֹן הַמְשָׁכָה הוּא, וּלְשׁוֹן אֲרָמִי הוּא: תִּתְּנֵהוּ לְפוּלְחָנִי, וְכֵן ״וְלֹא נֹהַּ בָּהֶם״ (יחזקאל ז:יא), אֵין בָּהֶם תּוֹעֶלֶת לְמָשְׁכָם אֶל הַטּוֹב. וּמְנַחֵם חִבְּרוֹ ״וַיִּנָּהוּ״ לְשׁוֹן יְלָלָה, כְּמוֹ ״נְהִי נִהְיָה״ (מיכה ב:ד), וְכֵן ״וְלֹא נֹהַּ בָּהֶם״ (יחזקאל ז:יא), וּפֵירוּשׁ ״וַיִּנָּהוּ אַחֲרֵי ה׳״, שֶׁהִתְאַבְּלוּ עַל מַעֲשֵׂיהֶם הָרָעִים וְשָׁבוּ אַחֲרֵי ה׳. לָשׁוֹן אַחֵר: ״וַיִּנָּהוּ״ כְּמוֹ ״וְיִתְאַסְּפוּ וְנִקְווּ אֵלֶיהָ כָּל הַגּוֹיִם״ (ירמיהו ג:יז), מְתַרְגְּמִינָן: ״וְיִתְנַהוֹן לְמִפְלַח בָּהּ כָּל עַמְמַיָּא״, וְיִהְיֶה מִזֶּה הָעִנְיָן גַּם כֵּן ״וְלֹא נֹהַּ בָּהֶם״ (יחזקאל ז:יא), כְּעִנְיָן שֶׁאָמַר ״לֹא מֵהֶם וְלֹא מֵהֲמוֹנָם וְלֹא מִנֹּהַּ שֶׁבָּהֶם״, כְּלוֹמַר וְלֹא מִקִּבּוּץ שֶׁלָּהֶם (ספרים אחרים אינו):

פסוק ו

וַיִּשְׁאֲבוּ מַיִם וַיִּשְׁפְּכוּ. תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״וּשְׁפִיכוּ לִבְּהוֹן בִּתְיוּבְתָּא כְּמַיָּא קֳדָם ה׳״. וּלְפִי מַשְׁמָעוֹ, אֵינוֹ אֶלָּא סִימַן הַכְנָעָה, הֲרֵי אָנוּ לְפָנֶיךָ כְּמַיִם הַלָּלוּ הַנִּשְׁפָּכִין:

וַיִּשְׁפֹּט שְׁמוּאֵל. בֵּין אִישׁ לְרֵעֵהוּ, עַל עִסְקֵי מָמוֹן שֶׁבֵּינֵיהֶם, אוֹ עַל עִסְקֵי עֲבֵירָה שֶׁעָבְרוּ:

פסוק ט

וַיַּעֲלֵהוּ עוֹלָה. וַיַּעֲלֶהָ כְּתִיב, נְקֵבָה הָיְתָה, מִכָּאן לָמְדוּ רַבּוֹתֵינוּ: עוֹלָה נְקֵבָה כְּשֵׁרָה בְּבָמַת יָחִיד, בְּמַסֶּכֶת עֲבוֹדָה זָרָה (כד ב):

פסוק יא

מִתַּחַת לְבֵית כָּר. ״מִלְּרַע לְבֵית שָׁרוֹן״:

פסוק יב

וּבֵין הַשֵּׁן. שֵׁן הַסֶּלַע:

תוכן העניינים

רש"י על שמואל א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה