רש"י על שמואל א· רש״י
פרק ו
פסוק ב
בַּמֶּה נְשַׁלְּחֶנּוּ. בְּאֵיזֶה עִנְיָן נְשַׁלְּחֶנּוּ שֶׁלֹּא יֶחֱרֶה אַפּוֹ, וְיָשׁוּב חֲרוֹנוֹ מִמֶּנּוּ:
פסוק ג
אָשָׁם. הֶכֵּר דָּבָר שֶׁאַתֶּם מוֹדִים שֶׁמְּעַלְתֶּם בּוֹ:
אָז. תֵּרָפְאוּ וְנוֹדַע לָכֶם שֶׁהוּא עָשָׂה, כִּי לָמָּה לֹא תָסוּר יָדוֹ אָז מִכֶּם:
פסוק ד
סַרְנֵי פְלִשְׁתִּים. חֲמִשָּׁה הֵם, כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר (יהושע יג:ג): ״הָעַזָּתִי וְהָאַשְׁדּוֹדִי הָאֶשְׁקְלוֹנִי הַגִּתִּי וְהָעֶקְרוֹנִי״:
פסוק ז
עָלוֹת. מְנִיקוֹת:
אֲשֶׁר לֹא עָלָה עֲלֵיהֶם עֹל. כָּל זֶה לְנִסָּיוֹן, שֶׁאֵין אֵלּוּ רְאוּיוֹת לִמְשׁוֹךְ, וְעוֹד שֶׁגּוֹעוֹת אַחַר בְּנֵיהֶם, וְאִם יְהֵא כֹּחַ בָּאָרוֹן שֶׁיּוֹלִיכוּ אוֹתוֹ מֵאֲלֵיהֶם, נֵדַע שֶׁהוּא עָשָׂה לָנוּ:
פסוק ח
בָאַרְגַּז. שקריניי״ו בלע״ז:
פסוק י
כָּלוּ בַבָּיִת. לְשׁוֹן כֶּלֶא:
פסוק יב
וַיִּשַּׁרְנָה. הֲרֵי תֵּבָה זוֹ אַנְדְּרוֹגִינוֹס, מְלַמֵּד שֶׁאַף הַוְּלָדוֹת הָיוּ אוֹמְרִים שִׁירָה: רֹנִּי רֹנִּי הַשִּׁטָּה הִתְנוֹפְפִי וכו׳, כִּדְאִיתָא בְּמַסֶּכֶת עֲבוֹדָה זָרָה (כד ב). וּלְפִי פְשׁוּטוֹ, ׳וַיִּשַּׁרְנָה׳, לְשׁוֹן ׳יְשַׁר דֶּרֶךְ׳, יָשָׁר הָיוּ הוֹלְכוֹת:
הָלֹךְ וְגָעוֹ. לְשׁוֹן צַעֲקַת בָּקָר, גְּעִיָּה:
בֵּית שֶׁמֶשׁ. יִשְׂרָאֵל הָיוּ שָׁם:
פסוק יג
וַיִּשְׂמְחוּ לִרְאוֹת. הָיוּ מִסְתַּכְּלִין הֵיאַךְ הוּא בָּא לְבַדּוֹ, וּמִשִּׂמְחָתָם נָהֲגוּ בּוֹ קַלּוּת רֹאשׁ, שֶׁלֹּא הָיוּ מִסְתַּכְּלִין בּוֹ בְּאֵימָה וְדֶרֶךְ כָּבוֹד:
פסוק יח
כֹּפֶר הַפְּרָזִי. כְּפָר שֶׁאֵין לוֹ חוֹמָה:
אָבֵל הַגְּדוֹלָה. הִיא הָאֶבֶן הַגְּדוֹלָה הָאֲמוּרָה לְמַעְלָה, שֶׁהַלָּמֶ״ד בָּאָה בִּמְקוֹם נוּ״ן, וְכֵן ׳נִשְׁכָּה׳ בִּמְקוֹם ׳לִשְׁכָּה׳, בְּסֵפֶר נְחֶמְיָה (יג:ז), וּמִפְּנֵי שֶׁאֵרַע לָהֶם אֲבֵלוּת בַּדָּבָר, קְרָאָהּ אָבֵל:
פסוק יט
שִׁבְעִים אִישׁ חֲמִשִּׁים אֶלֶף אִישׁ. תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״וּקְטַל בְּסָבֵי עַמָּא שִׁבְעִין גַּבְרָא, וּבְקַהֲלָא חַמְשִׁין אַלְפֵי גַּבְרָא״. וְרַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ (סוטה לה ב): שִׁבְעִים אִישׁ, שֶׁכָּל אֶחָד הָיָה שָׁקוּל כַּחֲמִשִּׁים אֶלֶף, אוֹ חֲמִשִּׁים אֶלֶף אִישׁ, שֶׁכָּל אֶחָד שָׁקוּל כְּשִׁבְעִים סַנְהֶדְרִין: