רש"י על שמואל א· רש״י
פרק ד · פסוק יט
לָלַת. עַל כָּרְחוֹ ׳לָלֶדֶת׳ פֵּרוּשׁוֹ, וְאֵין לוֹ דִּמְיוֹן וּמְנַחֵם חִבְּרוֹ בְּחֵלֶק ׳יְלָלָה׳, לְפִי שֶׁחֶבְלֵי לֵידָתָהּ בִּילָלָה בָּאוּ לָהּ, וִיסוֹד יְלָלָה, אֵין אוֹת בִּיסוֹדָהּ אֶלָּא לָמֶ״ד לְבַדָּהּ:
נֶהֶפְכוּ. נִשְׁתַּנּוּ מִכְּדַרְכָּן, לְכָךְ מֵתָה:
צִרֶיהָ. צִירֵי דַּלְתֵי בִּטְנָהּ, קרדוני״ל בלע״ז: