רש"י על שמואל א· רש״י
פרק א · פסוק כג
אַךְ יָקֵם ה׳ אֶת דְּבָרוֹ. אֶת שֶׁשָּׁאַלְתְּ מִמֶּנּוּ זֶרַע אֲנָשִׁים, וְעֵלִי בִּשְּׂרֵךְ בְּרוּחַ הַקּוֹדֶשׁ ״אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל יִתֵּן אֶת שֵׁלָתֵךְ״ – יָקֵם ה׳ אֶת דְּבָרוֹ, וְזֶהוּ לְפִי פְשׁוּטוֹ. וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה: רַבִּי נְחֶמְיָה בְּשֵׁם רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק אָמַר: בְּכָל יוֹם וָיוֹם בַּת קוֹל יוֹצֵאת וּמְפוֹצֶצֶת בָּעוֹלָם וְאוֹמֶרֶת: עָתִיד צַדִּיק אֶחָד לַעֲמוֹד וּשְׁמוֹ שְׁמוּאֵל, וְכָל אִשָּׁה שֶׁהָיְתָה יוֹלֶדֶת בֵּן, הָיְתָה קוֹרְאָה שְׁמוֹ שְׁמוּאֵל, כֵּיוָן שֶׁהָיוּ רוֹאִים אֶת מַעֲשָׂיו, הָיוּ אוֹמְרִים אֵין זֶה שְׁמוּאֵל, וְכֵיוָן שֶׁנּוֹלַד זֶה וְרָאוּ מַעֲשָׂיו, אָמְרוּ דּוֹמֶה שֶׁזֶּה הוּא, וְזֶהוּ שֶׁאָמַר: יָקֵם ה׳ אֶת דְּבָרוֹ, שֶׁיְּהֵא זֶה שְׁמוּאֵל הַצַּדִּיק: