רש"י על שמואל א· רש״י
פרק א · פסוק כב
עַד יִגָּמֵל. לְסוֹף עֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם (ספרים אחרים: עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה) חֳדָשִׁים, שֶׁכָּךְ זְמַן תִּינוֹק לִינַק:
וְיָשַׁב שָׁם עַד עוֹלָם. עוֹלָמָם שֶׁל לְוִיִּם חֲמִשִּׁים שָׁנָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּמִבֶּן חֲמִשִּׁים שָׁנָה יָשׁוּב מִצְּבָא הָעֲבוֹדָה״ (במדבר ח:כה), וְכָךְ הָיוּ יָמָיו שֶׁל שְׁמוּאֵל, חֲמִשִּׁים וּשְׁתַּיִם, שֶׁהֲרֵי עֵלִי שָׁפַט אֶת יִשְׂרָאֵל אַרְבָּעִים שָׁנָה, וּבְיוֹם תְּפִלַּת חַנָּה נִתְמַנָּה שׁוֹפֵט, צֵא אוֹתָהּ שָׁנָה לְעִבּוּרוֹ שֶׁל שְׁמוּאֵל, נִשְׁתַּיְּרוּ שְׁלוֹשִׁים וָתֵשַׁע, וּשְׁמוּאֵל פִּרְנֵס אֶת יִשְׂרָאֵל מִשֶּׁמֵּת עֵלִי שְׁלוֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה, שֶׁהֲרֵי יוֹם שֶׁמֵּת עֵלִי גָּלָה הָאָרוֹן וְיָשַׁב בִּשְׂדֵה פְלִשְׁתִּים שִׁבְעָה חֳדָשִׁים (שמואל א ו:א), מִשָּׁם בָּא לְקִרְיַת יְעָרִים, עַד שֶׁהֶעֱלָהוּ דָוִד, מִשֶּׁמָּלַךְ שֶׁבַע שָׁנִים בְּחֶבְרוֹן עַל יְהוּדָה, וְהִמְלִיכוּהוּ כָּל יִשְׂרָאֵל עֲלֵיהֶם, וּכְתִיב (שמואל א ז:ב): ״וַיְהִי מִיּוֹם שֶׁבֶת הָאָרוֹן בְּקִרְיַת יְעָרִים וַיִּרְבּוּ הַיָּמִים וַיִּהְיוּ עֶשְׂרִים שָׁנָה״, צֵא מֵהֶן שֶׁבַע שָׁנִים שֶׁמָּלַךְ דָּוִד בְּחֶבְרוֹן, נִמְצָא מִשֶּׁגָּלָה הָאָרוֹן עַד שֶׁמֵּת שָׁאוּל שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה וְשִׁבְעָה חֳדָשִׁים, וּשְׁמוּאֵל מֵת לִפְנֵי שָׁאוּל אַרְבָּעָה חֳדָשִׁים: