רש"י על שיר השירים· רש״י
פרק ב · פסוק ג
כְּתַפּוּחַ. אִילָן שֶׁל תַּפּוּחִים, כְּשֶׁהוּא בֵּין אִילָנֵי סְרָק, הוּא חָבִיב מִן כֻּלָּן, שֶׁפִּרְיוֹ טוֹב בְּטַעַם וּבְרֵיחַ:
כֵּן דּוֹדִי בֵּין הַבָּנִים. בֵּין הַבַּחוּרִים. הַדֻּגְמָא: כָּךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִכָּל הָאֱלֹהִים נִבְחָר. לְפִיכָךְ, "בְּצִלּוֹ חִמַּדְתִּי וְיָשַׁבְתִּי". וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה: הַתַּפּוּחַ הַזֶּה, הַכֹּל בּוֹרְחִים הֵימֶנּוּ, לְפִי שֶׁאֵין לוֹ צֵל. כָּךְ בָּרְחוּ כָל הָאֻמּוֹת מֵעַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּמַתַּן תּוֹרָה, אֲבָל אֲנִי, "בְּצִלּוֹ חִמַּדְתִּי וְיָשַׁבְתִּי":