רש"י על שיר השירים· רש״י
פרק ב · פסוק ב
כְּשׁוֹשַׁנָּה בֵּין הַחוֹחִים. שֶׁמְּנַקְּבִין אוֹתָהּ, וְתָמִיד הִיא עוֹמֶדֶת בְּנוֹיָהּ וְאַדְמִימוּתָהּ, "כֵּן רַעְיָתִי בֵּין הַבָּנוֹת", מְפַתּוֹת אוֹתָהּ לִרְדֹּף אַחֲרֵיהֶם לִזְנוֹת כְּמוֹתָם אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים, וְהִיא עוֹמֶדֶת בֶּאֱמוּנָתָהּ: