רש"י על שיר השירים· רש״י
פרק א · פסוק יא
תּוֹרֵי זָהָב נַעֲשֶׂה לָּךְ. נִמְלַכְנוּ אֲנִי וּבֵית דִּינִי לִפְנֵי בֹא פַרְעֹה, שֶׁאַשִּׁיאֶנּוּ וַאֲחַזֵּק אֶת לִבּוֹ לִרְדֹּף אַחֲרַיִךְ עִם כָּל שֶׁבַח גִּנְזֵי אוֹצְרוֹתָיו, כְּדֵי שֶׁנַּעֲשֶׂה לָךְ תּוֹרֵי קִשּׁוּטֵי הַזָּהָב:
עִם נְקֻדּוֹת הַכָּסֶף. שֶׁהָיָה בְיָדֵךְ כְּבָר, שֶׁהוֹצֵאת מִמִּצְרַיִם, שֶׁגְּדוֹלָה הָיְתָה בִזַּת הַיָּם מִבִּזַּת מִצְרָיִם:
נְקֻדּוֹת. כְּלֵי כֶסֶף מְנֻקָּדִים וּמְצֻיָּרִים בַּחֲבַרְבּוּרוֹת וְגַוָּנִים: