רש"י על שופטים· רש״י
פרק יא · פסוק כו
עַל יְדֵי אַרְנוֹן. אֵצֶל אַרְנוֹן, שֶׁהָיוּ מִמּוֹאָב, וְיָדְעוּ שֶׁלֹּא הָיָה לָהֶם לַעֲבֹר עֲלֵיהֶם, שֶׁהֲרֵי מִסִּיחוֹן כְּבָשׁוּם (במדבר כא:כד), שֶׁלְּקָחָם מִמֶּלֶךְ מוֹאָב (שם שם כו):
שְׁלֹשׁ מֵאוֹת שָׁנָה. מִשֶּׁכָּבְשׁוּ אֶת הָאָרֶץ בִּימֵי יְהוֹשֻׁעַ עַד יִפְתָּח מִכָּאן יֵשׁ לִלְמוֹד שְׁנוֹת הַשּׁוֹפְטִים הַנִּזְכָּרִים עַד הֵנָּה, אִם שְׁנֵי הַשִּׁעְבּוּד שֶׁל כָּל אוּמָּה נִמְנִים בְּתוֹךְ יְמֵי הַשּׁוֹפֵט אִם לָאו. שָׁנִינוּ בְּסֵדֶר עוֹלָם (פרק יב): יְהוֹשֻׁעַ פִּרְנֵס אֶת יִשְׂרָאֵל עֶשְׂרִים וּשְׁמוֹנֶה שָׁנָה, וְאֵין לוֹ מִקְרָא מִמִּי לִלְמוֹד. עָתְנִיאֵל (לעיל ג:יא), אַרְבָּעִים שָׁנָה, וּשְׁנֵי שִׁעְבּוּד שֶׁל כּוּשַׁן רִשְׁעָתַיִם (שם שם ח) בִּכְלָלָם. אַחֲרָיו אֵהוּד (שם שם ל), שְׁמוֹנִים שָׁנָה, שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה שָׁנִים שִׁעְבּוּד שֶׁל עֶגְלוֹן (שם שם יד) בְּתוֹכָם, הֲרֵי מֵאָה אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנֶה שָׁנָה. דְּבוֹרָה (שם ה:לא) אַרְבָּעִים שָׁנָה, וּשְׁנֵי שִׁעְבּוּד יָבִין (שם ד:ג) בְּתוֹכָם, הֲרֵי מֵאָה שְׁמוֹנִים וּשְׁמוֹנֶה. אַחֲרָיו, שֶׁבַע שָׁנִים שֶׁל שִׁעְבּוּד מִדְיָן (שם ו:א), וְאַרְבָּעִים שֶׁל גִּדְעוֹן (שם ח:כח), וְשָׁלֹשׁ שֶׁל אֲבִימֶלֶךְ (שם ט:כב), הֲרֵי מָאתַיִם שְׁלֹשִׁים וּשְׁמוֹנֶה שָׁנִים. אַחֲרָיו, עֶשְׂרִים וְשָׁלֹשׁ שֶׁל תּוֹלָע (שם י:ב), וְעֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שֶׁל יָאִיר (שם י:ג), אֶלָּא שֶׁעָלְתָה שָׁנָה אַחַת לִשְׁנֵיהֶם, וּשְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה שֶׁל בְּנֵי עַמּוֹן (שם שם ח) עַד שֶׁלֹּא בָּא יִפְתָּח, הֲרֵי שְׁלֹשׁ מֵאוֹת: