אור ברסלב

רש"י על שופטים· רש״י

פרק יא

פרק י

פסוק ד

וַיִּלָּחֲמוּ בְנֵי עַמּוֹן. הִיא הָאֲמוּרָה לְמַעְלָה (י:ט):

פסוק יא

אֶת כָּל דְּבָרָיו. הַתְּנַאי שֶׁבֵּינֵיהֶם:

לִפְנֵי ה׳ בַּמִּצְפָּה. לְמָקוֹם שֶׁנֶּאֶסְפוּ כֻּלָּם, שֶׁהַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה עַל רוֹב צִבּוּר:

פסוק טז

עַד יַם סוּף. בִּדְרוֹמָהּ שֶׁל אֶרֶץ אֱדוֹם, וְאֶרֶץ אֱדוֹם בִּדְרוֹמָהּ שֶׁל אֶרֶץ כְּנַעַן:

פסוק יז

אֶעְבְּרָה נָּא בְאַרְצֶךָ. מִדָּרוֹם לְצָפוֹן, לִיכָּנֵס לְאֶרֶץ כְּנַעַן:

וְגַם אֶל מֶלֶךְ מוֹאָב. שֶׁהָיְתָה אַרְצוֹ בְּסוֹף אֶרֶץ אֱדוֹם, בְּמִזְרָחָהּ שֶׁל אֱדוֹם וּבִדְרוֹמָהּ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל:

וְלֹא אָבָה. מֹשֶׁה רְמָזָהּ בַּתּוֹרָה (דברים ב:כט): כַּאֲשֶׁר עָשׂוּ לִי בְּנֵי עֵשָׂו הַיּוֹשְׁבִים בְּשֵׂעִיר וְהַמּוֹאָבִים הַיּוֹשְׁבִים בְּעָר, כְּשֵׁם שֶׁאֱדוֹם לֹא נְתָנוּם לַעֲבֹר, כָּךְ מוֹאָב לֹא נְתָנוּם לַעֲבֹר:

פסוק יח

וַיֵּלֶךְ בַּמִּדְבָּר. מִן הַמַּעֲרָב לַמִּזְרָח, בְּמֵיצַר דְּרוֹמִי שֶׁל אֱדוֹם וּמוֹאָב:

וַיָּסָב אֶת אֶרֶץ אֱדוֹם. כָּל דְּרוֹמָהּ:

וְאֶת אֶרֶץ מוֹאָב. כָּל דְּרוֹמָהּ, וּכְשֶׁהִגִּיעַ לְמִקְצוֹעַ דְּרוֹמִית מִזְרָחִית, פָּנָה אֶל הַצָּפוֹן לִסְבּוֹב אֶת מֵיצַר הַמִּזְרָחִי:

וַיָּבֹא מִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ לְאֶרֶץ מוֹאָב וַיַּחֲנוּן בְּעֵבֶר אַרְנוֹן. לְסוֹף מִזְרָחָהּ שֶׁל אֶרֶץ מוֹאָב, וְשָׁם הִתְחִילָה אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג, וְכָבְשׁוּ עֵבֶר הַיַּרְדֵּן בְּמִזְרַח אֶרֶץ כְּנַעַן וְעָבְרוּ הַיַּרְדֵּן, וְנִכְנְסוּ לָהּ לְאֶרֶץ כְּנַעַן דֶּרֶךְ הַמִּזְרָח:

פסוק כב

וַיִּירְשׁוּ וְגוֹ׳ מֵאַרְנוֹן וְעַד הַיַּבֹּק. שֶׁאַתָּה אוֹמֵר שֶׁהוּא שֶׁלְּךָ (פסוק יג), הֵם מִסִּיחוֹן לָקְחוּ:

וּמִן הַמִּדְבָּר וְעַד הַיַּרְדֵּן. מִדְבָּרוֹת הָיוּ שָׁם לִפְנֵי הַיַּרְדֵּן:

פסוק כו

עַל יְדֵי אַרְנוֹן. אֵצֶל אַרְנוֹן, שֶׁהָיוּ מִמּוֹאָב, וְיָדְעוּ שֶׁלֹּא הָיָה לָהֶם לַעֲבֹר עֲלֵיהֶם, שֶׁהֲרֵי מִסִּיחוֹן כְּבָשׁוּם (במדבר כא:כד), שֶׁלְּקָחָם מִמֶּלֶךְ מוֹאָב (שם שם כו):

שְׁלֹשׁ מֵאוֹת שָׁנָה. מִשֶּׁכָּבְשׁוּ אֶת הָאָרֶץ בִּימֵי יְהוֹשֻׁעַ עַד יִפְתָּח מִכָּאן יֵשׁ לִלְמוֹד שְׁנוֹת הַשּׁוֹפְטִים הַנִּזְכָּרִים עַד הֵנָּה, אִם שְׁנֵי הַשִּׁעְבּוּד שֶׁל כָּל אוּמָּה נִמְנִים בְּתוֹךְ יְמֵי הַשּׁוֹפֵט אִם לָאו. שָׁנִינוּ בְּסֵדֶר עוֹלָם (פרק יב): יְהוֹשֻׁעַ פִּרְנֵס אֶת יִשְׂרָאֵל עֶשְׂרִים וּשְׁמוֹנֶה שָׁנָה, וְאֵין לוֹ מִקְרָא מִמִּי לִלְמוֹד. עָתְנִיאֵל (לעיל ג:יא), אַרְבָּעִים שָׁנָה, וּשְׁנֵי שִׁעְבּוּד שֶׁל כּוּשַׁן רִשְׁעָתַיִם (שם שם ח) בִּכְלָלָם. אַחֲרָיו אֵהוּד (שם שם ל), שְׁמוֹנִים שָׁנָה, שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה שָׁנִים שִׁעְבּוּד שֶׁל עֶגְלוֹן (שם שם יד) בְּתוֹכָם, הֲרֵי מֵאָה אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנֶה שָׁנָה. דְּבוֹרָה (שם ה:לא) אַרְבָּעִים שָׁנָה, וּשְׁנֵי שִׁעְבּוּד יָבִין (שם ד:ג) בְּתוֹכָם, הֲרֵי מֵאָה שְׁמוֹנִים וּשְׁמוֹנֶה. אַחֲרָיו, שֶׁבַע שָׁנִים שֶׁל שִׁעְבּוּד מִדְיָן (שם ו:א), וְאַרְבָּעִים שֶׁל גִּדְעוֹן (שם ח:כח), וְשָׁלֹשׁ שֶׁל אֲבִימֶלֶךְ (שם ט:כב), הֲרֵי מָאתַיִם שְׁלֹשִׁים וּשְׁמוֹנֶה שָׁנִים. אַחֲרָיו, עֶשְׂרִים וְשָׁלֹשׁ שֶׁל תּוֹלָע (שם י:ב), וְעֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שֶׁל יָאִיר (שם י:ג), אֶלָּא שֶׁעָלְתָה שָׁנָה אַחַת לִשְׁנֵיהֶם, וּשְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה שֶׁל בְּנֵי עַמּוֹן (שם שם ח) עַד שֶׁלֹּא בָּא יִפְתָּח, הֲרֵי שְׁלֹשׁ מֵאוֹת:

פסוק כט

עָבַר בְּנֵי עַמּוֹן. אֶל בְּנֵי עַמּוֹן:

פסוק לג

אָבֵל כְּרָמִים. (תרגום:) מֵישַׁר כַּרְמַיָּא:

פסוק לה

הַכְרֵעַ הִכְרַעְתִּנִי. לְשׁוֹן נְקֵבָה, וְדוֹמֶה לוֹ (שיר השירים ד:ט): לִבַּבְתִּנִי אֲחוֹתִי כַלָּה:

הָיִית בְּעֹכְרָי. כָּל דָּמִי נֶעְכָּר, קִפַּחְתְּ אֶת רַגְלִי:

פסוק לז

וְיָרַדְתִּי עַל הֶהָרִים. לְשׁוֹן יְלָלָה הוּא, וְדוּגְמָתוֹ (ישעיהו טו:ג): עַל גַּגּוֹתֶיהָ וּבִרְחוֹבוֹתֶיהָ כֻּלֹּה יְיֵלִיל יָרַד בִּבְכִי, הַמִּתְעַצֵּב בִּבְכִי עַד שֶׁגּוּפוֹ מִשְׁתַּבֵּר. וּבְמִדְרַשׁ אַגָּדָה דּוֹרֵשׁ רַבִּי תַּנְחוּמָא (בחוקותי ה): עַל הֶהָרִים. לִפְנֵי סַנְהֶדְרִין, שֶׁמָּא יִמְצְאוּ פֶּתַח לְנִדְרְךָ:

פסוק לח

וַתֵּבְךְּ עַל בְּתוּלֶיהָ. מִדְּלָא כְתִיב עַל בְּתוּלוֹתֶיהָ, מַשְׁמַע בְּתוּלִים מַמָּשׁ:

פסוק לט

וַתְּהִי חֹק. גָּזְרוּ שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה אָדָם עוֹד כֵּן, שֶׁאִלּוּ הָלַךְ אֵצֶל פִּנְחָס, אוֹ הוּא בָּא אֶצְלוֹ, הָיָה מַתִּיר לוֹ נִדְרוֹ, עָמְדוּ בִּגְדֻלָּתָן, וּמִבֵּין שְׁנֵיהֶם אָבְדָה, וְנִפְרַע מֵהֶם, פִּנְחָס נִסְתַּלְּקָה שְׁכִינָה הֵימֶנּוּ, שֶׁנֶּאֱמַר בְּדִבְרֵי הַיָּמִים (א ט:כ): לְפָנִים ה׳ עִמּוֹ, לָמַדְנוּ שֶׁבְּסוֹפוֹ אֵינוֹ עִמּוֹ, וְיִפְתָּח הוּכָּה בִּשְׁחִין וְנִפּוּל אֵבָרִים, שֶׁנֶּאֱמַר (לקמן יב:ז): וַיִּקָּבֵר בְּעָרֵי גִלְעָד. וְיֵשׁ עוֹד לִפְתֹּר: וַתְּהִי חֹק בְּיִשְׂרָאֵל. מְחֻבָּר לְמִקְרָא שֶׁלְּאַחֲרָיו:

פסוק מ

מִיָּמִים יָמִימָה תֵּלַכְנָה וְגוֹ׳. הַדָּבָר הַזֶּה קָבְעוּ עֲלֵיהֶם לְחֹק:

לְתַנּוֹת. לְקוֹנֵן:

תוכן העניינים

רש"י על שופטים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה