רש"י על שופטים· רש״י
פרק ו · פסוק לח
וַיְהִי כֵן. שֶׁהָיָה טַל עַל הַגִּזָּה לְבַדָּהּ יוֹתֵר מִבִּשְׁאָר מְקוֹמוֹת, כְּמוֹ שֶׁהוּא אוֹמֵר (פסוק לז): מְלֹא הַסֵּפֶל מַיִם, אֲבָל ׳עַל כָּל הָאָרֶץ חֹרֶב׳ לֹא נִתְקַיֵּם, שֶׁהַבְּרִית כְּרוּתָה לַטַּל שֶׁאֵינוֹ נֶעְצָר (תענית ג א):
וַיָּזַר. לְשׁוֹן מְכַבֵּשׁ, וְכֵן (ישעיהו א:ו): לֹא זֹרוּ וְלֹא חֻבָּשׁוּ, לֹא נֶחְבְּשׁוּ לְהוֹצִיא הַלֵּחָה: