אור ברסלב

רש"י על שופטים· רש״י

פרק ו

פרק ה

פסוק א

וַיַּעֲשׂוּ הָרַע. עַד כָּאן נֶאֱמַר ׳וַיּוֹסִיפוּ׳, שֶׁהָיָה נִצְבָּר חֵטְא עַל חֵטְא, אֲבָל בְּשִׁירָה זוֹ נִמְחַל לָהֶם כָּל אֲשֶׁר עָשׂוּ, וְעַכְשָׁיו מַתְחִילִין לַחֲטוֹא, כָּךְ נִדְרַשׁ בְּאַגָּדַת תְּהִלִּים (מדרש תהלים יח ו):

פסוק ב

הַמִּנְהָרוֹת. (תרגום:) מַטְמוֹרִיתָא, וּבִלְשׁוֹן לַעַ״ז: וודו״ש, וְעַל שֵׁם שֶׁעוֹשִׂין בָּהֶם מָאוֹר קָטָן בְּמָקוֹם שֶׁאֵין נִיכָּר קוֹרְאָן מִנְהָרוֹת, לויישיט״ש בְּלַעַ״ז:

מְעָרוֹת. גרוטי״ה בְּלַעַ״ז:

מְצָדוֹת. פליישדי״ץ בְּלַעַ״ז, שֶׁעוֹשִׂים בַּיְּעָרִים עַל יְדֵי הַפָּלַת הָאִילָנוֹת סָבִיב סָבִיב:

פסוק ה

הֵם וּמִקְנֵיהֶם. לִרְעוֹת אֶת הַתְּבוּאָה:

פסוק ח

אִישׁ נָבִיא. זֶה הַנָּבִיא הוּא פִּנְחָס, בְּ״סֵדֶר עוֹלָם״ (פרק ב):

פסוק יא

אֲבִי הָעֶזְרִי. מִבְּנֵי אֲבִיעֶזֶר בֶּן גִּלְעָד בֶּן מְנַשֶּׁה:

וְגִדְעוֹן בְּנוֹ. אָבִיו הָיָה חוֹבְטָן וְהוּא כוֹבְרָן, אָמַר לוֹ: אַבָּא, זָקֵן אַתָּה וְאִם יָבֹאוּ הַמִּדְיָנִים לֹא תוּכַל לָנוּס, לֵךְ אַתָּה וַאֲנִי אֶחְבֹּט:

בַּגַּת. בְּקוֹרוֹת בֵּית הַבַּד:

פסוק יב

ה׳ עִמְּךָ גִּבּוֹר הֶחָיִל. שֶׁנָּתַן לְךָ כֹּחַ כָּזֶה:

פסוק יג

וְיֵשׁ ה׳ עִמָּנוּ. וְאִם יֵשׁ ה׳ עִמָּנוּ, לָמָּה מְצָאַתְנוּ וְגוֹ׳:

אֲשֶׁר סִפְּרוּ לָנוּ אֲבוֹתֵינוּ. פֶּסַח הָיָה, אָמַר לוֹ: אֶמֶשׁ הִקְרַנִי אַבָּא אֶת הַהַלֵּל, וּשְׁמַעְתִּיו שֶׁהָיָה אוֹמֵר (תהלים קיד:א): בְּצֵאת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, ׳וְעַתָּה נְטָשָׁנוּ׳, אִם צַדִּיקִים הָיוּ אֲבוֹתֵינוּ, יַעֲשֶׂה לָנוּ בִּזְכוּתָם, וְאִם רְשָׁעִים הָיוּ, כְּשֵׁם שֶׁעָשָׂה לָהֶם נִפְלְאוֹתָיו חִנָּם כֵּן יַעֲשֶׂה לָנוּ, וְאַיֵּה כָל נִפְלְאוֹתָיו:

פסוק יד

וַיִּפֶן אֵלָיו. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעַצְמוֹ:

בְּכֹחֲךָ זֶה. בְּכֹחַ הַזְּכוּת הַזֶּה שֶׁלִּמַּדְתָּ סָנֵגוֹרְיָא עַל בָּנַי, כָּךְ דָּרַשׁ רַבִּי תַּנְחוּמָא (מדרש תנחומא שופטים ד):

פסוק טו

הִנֵּה אַלְפִּי. הָאֶלֶף שֶׁאֲנִי נִמְנֶה בּוֹ לִהְיוֹת תַּחַת שַׂר הָאֶלֶף, הוּא הָאֶלֶף הַדַּל בְּכָל אַלְפֵי מְנַשֶּׁה:

פסוק יז

שָׁאַתָּה. כְּמוֹ שֶׁאַתָּה:

פסוק יט

קֶמַח מַצּוֹת. לָמַדְנוּ שֶׁפֶּסַח הָיָה, יוֹם תְּנוּפַת הָעוֹמֶר, לְכָךְ נֶאֱמַר (לקמן ז:יג) וְהִנֵּה צְלִיל לֶחֶם שְׂעוֹרִים מִתְהַפֵּךְ וְגוֹ׳:

וְהַמָּרַק. וְהָרוֹטֶב:

פסוק כב

אֲהָהּ. לְשׁוֹן דְּאָגָה, כְּלוֹמַר מַה תְּהֵא עָלַי:

כִּי עַל כֵּן רָאִיתִי. כִּי עַל אֲשֶׁר רָאִיתִי מַלְאַךְ ה׳, לְכָךְ אֲנִי דּוֹאֵג וְצוֹעֵק ׳אֲהָהּ׳:

פסוק כד

וַיִּקְרָא לוֹ. גִּדְעוֹן לַמִּזְבֵּחַ:

ה׳ שָׁלוֹם. ה׳ הוּא שְׁלוֹמֵנוּ:

פסוק כה

פַּר הַשּׁוֹר. פַּר הַבָּחוּר, שֶׁהַשּׁוֹר בֶּן יוֹמוֹ קָרוּי שׁוֹר:

וּפַר הַשֵּׁנִי. (תרגום:) וְתוֹרָא תִּנְיָנָא:

שֶׁבַע שָׁנִים. (תרגום:) דְּאִיתְפַּטַּם שֶׁבַע שְׁנִין לַעֲבוֹדָה זָרָה. שְׁמוֹנָה דְבָרִים הוּתְרוּ אוֹתוֹ הַלַּיְלָה: מוּקְצֶה, אֲשֵׁרָה, וְלַיְלָה, וּבָמָה וְכוּ׳, כִּדְאִיתָא בִּתְמוּרָה (כח ב):

פסוק כו

רֹאשׁ הַמָּעוֹז. רֹאשׁ הַסֶּלַע:

פסוק לא

הַאַתֶּם תְּרִיבוּן לַבַּעַל. בִּשְׁבִיל הַבַּעַל:

תּוֹשִׁיעוּן אוֹתוֹ. תִּנְקְמוּ נִקְמָתוֹ, וְכֵן (שמואל א כה:לג): וְהֹשֵׁעַ יָדִי לִי, דְּדָוִד בְּנָבָל:

אֲשֶׁר יָרִיב לוֹ. בִּשְׁבִילוֹ:

עַד הַבֹּקֶר. עַד הַבֹּקֶר הַמְתִּינוּ:

אִם אֱלֹהִים הוּא. יָרִיב הוּא לְעַצְמוֹ רִיבוֹ וְנִקְמָתוֹ, וּכְדֵי לִדְחוֹתָם עַד שֶׁיִּבְרַח גִּדְעוֹן הָיָה אוֹמֵר כֵּן:

פסוק לב

יָרֶב בּוֹ. בְּגִדְעוֹן. אֵצֶל רִיב נוֹפֵל עִם, אוֹ אֶת, אוֹ בּוֹ, כְּמוֹ (בראשית לא:לו): וַיָּרֶב בְּלָבָן, אֲבָל ׳לוֹ׳ אֵינוֹ נוֹפֵל עַל הַלָּשׁוֹן, וְכָל ׳לוֹ׳ הַכְּתוּבִים כָּאן ׳בִּשְׁבִיל׳ הֵם:

פסוק לד

רוּחַ ה׳. רוּחַ גְּבוּרָה:

וַיִּזָּעֵק אֲבִיעֶזֶר. כָּל הַמִּשְׁפָּחָה:

פסוק לח

וַיְהִי כֵן. שֶׁהָיָה טַל עַל הַגִּזָּה לְבַדָּהּ יוֹתֵר מִבִּשְׁאָר מְקוֹמוֹת, כְּמוֹ שֶׁהוּא אוֹמֵר (פסוק לז): מְלֹא הַסֵּפֶל מַיִם, אֲבָל ׳עַל כָּל הָאָרֶץ חֹרֶב׳ לֹא נִתְקַיֵּם, שֶׁהַבְּרִית כְּרוּתָה לַטַּל שֶׁאֵינוֹ נֶעְצָר (תענית ג א):

וַיָּזַר. לְשׁוֹן מְכַבֵּשׁ, וְכֵן (ישעיהו א:ו): לֹא זֹרוּ וְלֹא חֻבָּשׁוּ, לֹא נֶחְבְּשׁוּ לְהוֹצִיא הַלֵּחָה:

תוכן העניינים

רש"י על שופטים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה