אור ברסלב

רש"י על שופטים· רש״י

פרק ה

פרק ד

פסוק ב

בִּפְרֹעַ פְּרָעוֹת בְּיִשְׂרָאֵל בְּהִתְנַדֵּב עָם. כְּשֶׁבָּאוּ פְּרָצוֹת עַל יִשְׂרָאֵל שֶׁפָּרְצוּ בָּהֶם אוֹיְבֵיהֶם עַל עָזְבָם אֶת ה׳, וְהִתְנַדֵּב הָעָם לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה, מֵעַתָּה בָּרְכוּ אֶת ה׳ עַל הַתְּשׁוּעוֹת שֶׁעָשָׂה:

פסוק ג

אָנֹכִי אָנֹכִי. כָּפוּל, שָׁמַעְתִּי מִדְרַשׁ אַגָּדָה (ילקוט שמעוני ב מז) לֹא קִפֵּחַ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שְׂכַר תָּבוֹר וְכַרְמֶל, שֶׁבָּאוּ לְמַתַּן תּוֹרָה לָתֵת עֲלֵיהֶם אֶת הַתּוֹרָה וְחָזְרוּ בְּבֹשֶׁת הַפָּנִים, אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, סוֹף שֶׁאֲנִי פּוֹרֵעַ לָכֶם כִּפְלַיִם, נֶאֱמַר בְּסִינַי (שמות כ:ב) אָנֹכִי ה׳ אֱלֹהֶיךָ, בְּתָבוֹר יֵאָמַר: אָנֹכִי אָנֹכִי. נֶאֱמַר בְּסִינַי (שם) אָנֹכִי ה׳ אֱלֹהֶיךָ, בְּכַרְמֶל יֵאָמַר, כָּפוּל (מלכים א יח:לט) ה׳ הוּא הָאֱלֹהִים, ה׳ הוּא הָאֱלֹהִים, בִּימֵי אֵלִיָּהוּ:

פסוק ד

ה׳ בְּצֵאתְךָ מִשֵּׂעִיר. זֶה מַתַּן תּוֹרָה, כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לג:ב) וְזָרַח מִשֵּׂעִיר לָמוֹ, וּמַה עִנְיָנָהּ לְכָאן, כָּךְ אָמְרָה דְּבוֹרָה: קָשָׁה הִיא הַתּוֹרָה לִפְרֹשׁ מִמֶּנָּה וְטוֹבָה הִיא לִדְבַּק בָּהּ, שֶׁהֲרֵי בְּמוֹרָא וּבִגְבוּרָה נִתְּנָה, וּלְכָךְ נִמְסְרוּ יִשְׂרָאֵל בְּיַד אוֹיְבֵיהֶם עַל פְּרִישָׁתָם הֵימֶנָּה וּכְשֶׁהִתְנַדְּבוּ לַעֲסוֹק בָּהּ נוֹשְׁעוּ, כָּל זֶה יֵשׁ לִלְמֹד מִתַּרְגּוּמוֹ שֶׁל יוֹנָתָן:

נָטְפוּ. הֵזִילוּ טַל תְּחִיָּה:

פסוק ה

הָרִים נָזְלוּ. כְּמַיִם נוֹזְלִים נָמוֹגוּ:

זֶה סִינַי. כְּבָר מְפֹרָשׁ (שמות יט:כ) מַה נִרְאָה בּוֹ: עָשַׁן כֻּלּוֹ, וְקוֹל, וְלַפִּידִים וְאֵשׁ:

מִפְּנֵי ה׳. וַהֲרֵי זֶה מִקְרָא קָצָר ׳זֶה סִינַי׳, מַה אֵרַע בּוֹ, מִפְּנֵי אֲשֶׁר יָרַד עָלָיו ה׳:

פסוק ו

בִּימֵי שַׁמְגַּר בֶּן עֲנָת בִּימֵי יָעֵל. מְלַמֵּד שֶׁאַף יָעֵל שָׁפְטָה אֶת יִשְׂרָאֵל בְּיָמֶיהָ:

חָדְלוּ אֳרָחוֹת. הָיוּ יְרֵאִים יִשְׂרָאֵל לָצֵאת לְדַרְכָּם מִפְּנֵי הָאוֹיְבִים וְהָיוּ הוֹלְכִים דֶּרֶךְ עֲקַלָּתוֹן בְּהֵחָבֵא:

פסוק ז

חָדְלוּ פְרָזוֹן. עָרֵי הַפְּרָזִי שֶׁאֵין לָהֶם חוֹמָה חָדְלוּ מִהְיוֹת יוֹשְׁבִים בָּהֶם מִפְּנֵי אוֹיְבֵיהֶם, וְנֶאֶסְפוּ אֶל עָרֵי הַמִּבְצָר:

עַד שַׁקַּמְתִּי. כְּמוֹ שֶׁקַּמְתִּי, וְכֵן (שופטים ו:יז) שָׁאַתָּה מְדַבֵּר עִמִּי:

פסוק ח

יִבְחַר אֱלֹהִים חֲדָשִׁים אָז לָחֶם שְׁעָרִים. כְּשֶׁבָּחַר לוֹ יִשְׂרָאֵל אֱלֹהִים חֲדָשִׁים, אָז הֻזְקְקוּ לְמִלְחָמָה בְּשַׁעֲרֵיהֶם, רְאוּ עַתָּה בְּהִתְנַדְּבָם, אִם יֵרָאֶה בְּיִשְׂרָאֵל מָגֵן וָרֹמַח, שֶׁצָּרִיךְ לְהִלָּחֵם בְּאַרְבָּעִים אֶלֶף רָאשֵׁי גְיָסוֹת שֶׁהֵבִיא הַגּוֹי עֲלֵיהֶם, וְכֻלָּם הֲמָמָם הַמָּקוֹם בְּמִלְחֶמֶת הַכּוֹכָבִים (פסוק כא) וְנַחַל קִישׁוֹן גְּרָפָם:

שְׁעָרִים. כְּמוֹ (דברים יז:ב) כִּי יִמָּצֵא בְקִרְבְּךָ בְּאַחַד שְׁעָרֶיךָ, עֲיָירוֹת:

פסוק ט

לִבִּי. אֲנִי דְּבוֹרָה לְחוֹקְקֵי יִשְׂרָאֵל, לֶאֱהֹב אֶת חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁהִתְנַדְּבוּ בָּעָם, לֵאמֹר: בָּרְכוּ אֶת ה׳ וְשׁוּבוּ אֵלָיו:

פסוק י

רֹכְבֵי אֲתֹנוֹת צְחֹרוֹת. הַסּוֹחֲרִים וְהַשָּׂרִים שֶׁיִּרְכְּבוּ מֵעַתָּה עַל אֲתוֹנוֹת לְבָנוֹת הַחֲשׁוּבוֹת, מִבְּלִי יִרְאָה וְדַאֲגַת אוֹיְבֵיהֶם, וְאוֹתָן שֶׁיּוֹשְׁבִין עַל מִדִּין, לְשׁוֹן דַּיָּנִים, שֶׁהָיוּ יְרֵאִים לַעֲשׂוֹת מִשְׁפָּט בְּפַרְהֶסְיָא, וְכֵן תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: דַּהֲווֹ מִתְחַבְּרִין לְמֵיתַב עַל דִּינָא, וְאוֹתָן שֶׁהוֹלְכִין רַגְלִי עַל דֶּרֶךְ, שִׂיחוּ וְסַפְּרוּ אֶת הַתְּשׁוּעָה הַזֹּאת, אֲשֶׁר מִקּוֹל הַמְחַצְּצִים אֶתְכֶם, אוֹרְבִים, לִסְטִים וּמוֹכְסִין, הַיּוֹשְׁבִין גְּדוּדִים בְּמַעֲרָכוֹת לֶאֱרֹב בְּעָבְרֵי הַמַּיִם, שָׁם יִתְּנוּ עַתָּה רוֹכְבֵי הָאֲתוֹנוֹת וְהוֹלְכֵי עַל דֶּרֶךְ אֶת צִדְקוֹת ה׳, וּמַה הֵן הַצְּדָקוֹת (פסוק יא) צִדְקוֹת פִּרְזוֹנוֹ בְּיִשְׂרָאֵל שֶׁהִשְׁקִיט אֶת יִשְׂרָאֵל, לִשְׁכּוֹן פְּרָזוֹן וְלָצֵאת מְפֻזָּרִים בִּיחִידִי, שֶׁלֹּא בַּאֲסִיפַת עָם:

פסוק יא

מְחַצְצִים. פָּתַר מְנַחֵם: עוֹרְכֵי מִלְחָמָה וְסוֹדְרֵי קְרָב, וְחִבְּרוֹ עִם (משלי ל:כז) מֶלֶךְ אֵין לָאַרְבֶּה וַיֵּצֵא חֹצֵץ כֻּלּוֹ, לְשׁוֹן גְּדוּדִים. דָּבָר אַחֵר:

מִקּוֹל מְחַצְצִים בֵּין מַשְׁאַבִּים. כְּשֶׁהֱיִיתֶם הוֹלְכִים בֵּין מַשְׁאַבִּים לִשְׁאֹב מַיִם, הֱיִיתֶם יְרֵאִים מִקּוֹל אֲבָנִים, חַלּוּקֵי הַנַּחַל, קיזל״ש בְּלַעַ״ז, שֶׁהָעוֹבֵר עֲלֵיהֶם נִשְׁמָע קוֹלָם, וֶהֱיִיתֶם יְרֵאִים שֶׁלֹּא יַרְגִּישׁוּ בָכֶם אוֹיְבֵיכֶם, מֵעַכְשָׁיו אֵין לָחוּשׁ עַל זֹאת, וּמִשּׁוּם הָכִי מִצְוָה עֲלֵיכֶם לִיתֵּן הוֹדָיָה לִשְׁמוֹ:

מְחַצְצִים. לְשׁוֹן אַבְנֵי חִלּוּקֵי הַנַּחַל, כְּמוֹ (איכה ג:טז): ״וַיַּגְרֵס בֶּחָצָץ״:

אָז יָרְדוּ לַשְּׁעָרִים. חָזְרוּ לְעָרֵי מוֹשְׁבוֹתָם שֶׁבָּרְחוּ מֵהֶם לֵיאָסֵף אֶל עָרֵי הַמִּבְצָר:

פסוק יב

עוּרִי עוּרִי דְּבוֹרָה. לְשׁוֹן שֶׁבַח כִּפְשׁוּטוֹ, הִתְגַּבְּרִי בְּשִׁירָתֵךְ וְרַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ (פסחים סו:) מִפְּנֵי שֶׁנִּתְהַלְּלָה וְאָמְרָה (פסוק ז) עַד שַׁקַּמְתִּי דְּבוֹרָה, נִסְתַּלְּקָה הֵימֶנָּה רוּחַ הַקֹּדֶשׁ:

פסוק יג

אָז יָרַד שָׂרִיד לְאַדִּירִים. יָרַד - יִרְדֶּה, כְּמוֹ (ישעיהו מה:א) לְרַד לְפָנָיו גוֹיִם, שְׂרִידֵי יִשְׂרָאֵל רָדוּ בְּאַדִּירֵי הַגּוֹיִם:

ה׳ יְרַד לִי בַּגִּבּוֹרִים. יִרְדֶּה לִי אֶת גִּבּוֹרֵי הַגּוֹיִם:

פסוק יד

מִנִּי אֶפְרַיִם. מִן אֶפְרַיִם יָצָא שׁוֹרֶשׁ יְהוֹשֻׁעַ בֶּן נוּן, לִרְדּוֹת בַּעֲמָלֵק לַחֲלֹשׁ אוֹתוֹ לְפִי חֶרֶב, וּמְחֻבָּר מִקְרָא זֶה לְעֶלְיוֹן, לְפָרֵשׁ: ה׳ יְרַד לִי בַּגִּבּוֹרִים, אֶת יְהוֹשֻׁעַ הֵקִים לְרַד בַּעֲמָלֵק:

אַחֲרֶיךָ. יָקוּם מִשֵּׁבֶט בִּנְיָמִין שָׁאוּל בֶּן קִישׁ שֶׁיִּגְרְמֶנּוּ וִיעַמֵּם אוֹתוֹ כְּגֶחָלִים עוֹמְמוֹת וְיֵשׁ לִפְתּוֹר: ״בַּעֲמָמֶיךָ״, בְּחַיִל שֶׁל מָאתַיִם אֶלֶף רַגְלִי שֶׁבָּא שָׁאוּל עֲלֵיהֶם:

מִנִּי מָכִיר יָרְדוּ מְחֹקְקִים. שָׂרִים גְּדוֹלִים שֶׁכָּבְשׁוּ אֶת הָאֱמוֹרִי, אֲשֶׁר כָּבְשׁוּ (דברים ג:ד) שִׁשִּׁים עִיר כָּל חֶבֶל אַרְגּוֹב שֶׁכָּבַשׁ יָאִיר:

פסוק טו

וְשָׂרַי בְּיִשָּׂשכָר. שָׂרִים שֶׁבְּיִשָּׂשכָר, הֵם סַנְהֶדְרָאוֹת עוֹסְקִין בַּתּוֹרָה, (דברי הימים א יב:לג) יוֹדְעֵי בִינָה לָעִתִּים, הֵם תָּמִיד עִם דְּבוֹרָה לְלַמֵּד בְּיִשְׂרָאֵל חֹק וּמִשְׁפָּט:

וְשָׂרַי בְּיִשָּׂשכָר. יוּ״ד זוֹ טְפֵלָה הִיא וְאֵינָהּ מְשַׁמֶּשֶׁת כְּלוּם, וַהֲרֵי הִיא כְּיוּ״ד (תהלים ח:ח) בַּהֲמוֹת שָׂדַי, (ירמיהו כב:יד) וְקָרַע לוֹ חַלּוֹנָי:

וְיִשָּׂשכָר כֵּן בָּרָק. וּשְׁאָר הָעָם שֶׁל יִשָּׂשכָר, כֵּן הֵם עִם בָּרָק לְכָל אֲשֶׁר יְצַוֶּה:

בָּעֵמֶק שֻׁלַּח בְּרַגְלָיו. שְׁלָחָם בְּכָל שְׁלִיחוּתוֹ, וְלֶאֱסוֹף אֶת הָעָם וּלְכָל צָרְכֵי הַמִּלְחָמָה:

בִּפְלַגּוֹת רְאוּבֵן. אֲבָל בְּחִלּוּקֵי לִבּוֹ שֶׁל רְאוּבֵן רַבּוּ חִקְקֵי לֵב. (תרגום:) נִכְלֵי לִיבָּא, עָרְמוּמִית, וּמָה הִיא עָרְמוּמִיתוֹ, יָשַׁב לוֹ בֵּין מִשְׁפְּתֵי הַמִּלְחָמָה לִשְׁמוֹעַ מִי נוֹצֵחַ וְיִהְיֶה עִמּוֹ:

פסוק טז

שְׁרִיקוֹת עֲדָרִים. לִשְׁמוֹעַ קוֹל עֶדְרֵי הַמִּלְחָמָה, לְמִי קוֹל עֲנוֹת גְּבוּרָה וּלְמִי קוֹל עֲנוֹת חֲלוּשָׁה:

פסוק יז

בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן שָׁכֵן. וְלֹא בָא אֶל הַמִּלְחָמָה, וְכֵן דָּן הִכְנִיס מָמוֹנוֹ בִּסְפִינוֹת לַעֲמוֹד וְלִבְרוֹחַ:

וְעַל מִפְרָצָיו. לִשְׁמוֹר פִּרְצוֹת אַרְצוֹ:

פסוק יח

זְבֻלוּן עַם חֵרֵף וְגוֹ׳. בִּזָּה נַפְשׁוֹ וְהִפְקִיר עַצְמוֹ לָמוּת בַּמִּלְחָמָה עִם בָּרָק, וְכֵן נַפְתָּלִי עַל מְרוֹמֵי שָׂדֶה עַל הַר תָּבוֹר:

פסוק יט

בְּתַעְנַךְ עַל מֵי מְגִדּוֹ. תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: בְּתַעֲנַךְ הֲווֹ שָׁרָן וּמָטָן עַל מֵי מְגִדּוֹ, רֹאשׁ הַמַּחֲנֶה בְּתַעֲנַךְ וּמַגִּיעַ עַד מֵי מְגִדּוֹ:

בֶּצַע כֶּסֶף לֹא לָקָחוּ. חִנָּם בָּאוּ לְעֶזְרַת סִיסְרָא, לֹא בִּקְשׁוּ מִמֶּנּוּ שָׂכָר:

פסוק כ

מִן שָׁמַיִם נִלְחָמוּ. וְאַף הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שָׁלַח בָּם צְבָאָיו שֶׁאֵינָם רוֹצִים שׁוּם שָׂכָר:

מִמְּסִלּוֹתָם. רֹאשׁ הַכּוֹכָב בַּשָּׁמַיִם וְסוֹפוֹ בָּאָרֶץ, מִכָּאן אָמְרוּ (תנחומא בראשית ה) עָבְיוֹ שֶׁל רָקִיעַ כַּאֲוִיר שֶׁבֵּין שָׁמַיִם לָאָרֶץ, שֶׁהַכּוֹכָב תָּקוּעַ בָּרָקִיעַ כְּמִין נֶגֶר בְּדֶלֶת, מִדַּת אָרְכּוֹ כְּעָבְיוֹ שֶׁל רָקִיעַ, וּמִן הַמִּקְרָא שֶׁמֵּעִיד ׳מִמְּסִלּוֹתָם נִלְחָמוּ׳, אָנוּ שׁוֹמְעִין שֶׁעָבְיוֹ שֶׁל רָקִיעַ כְּגוֹבַהּ שָׁמַיִם מִן הָאָרֶץ:

פסוק כא

גְּרָפָם. טֵאטֵם מִן הָעוֹלָם, כְּמַגְרֵפָה זוֹ שֶׁגּוֹרֶפֶת אֶת הָאֵפֶר מִן הַכִּירָה:

נַחַל קְדוּמִים. שֶׁנַּעֲשָׂה עָרֵב לַיָּם עַל זֶה מִימוֹת מִצְרַיִם, כִּדְאִיתָא בִּפְסָחִים (קיח:):

תִּדְרְכִי נַפְשִׁי. בָּרַגְלַיִם אֶת עֹז גִּבּוֹרֵי כְנָעַן:

פסוק כב

הָלְמוּ עִקְּבֵי סוּס. נִשְׁתַּלְּפוּ טַלְפֵי סוּסֵיהֶם, שֶׁהָיָה חֹם הַכּוֹכָב מַרְתִּיחַ אֶת הַטִּיט וְהַצִּפּוֹרֶן נִשְׁמְטָה, כְּמוֹ שֶׁמּוֹלְגִין אֶת הָרַגְלַיִם בְּרוֹתְחִין וְהַטְּלָפִים נִשְׁמָטִים, מִתּוֹךְ שֶׁנִּשְׁתַּלְּפוּ נֶהֶלְמוּ הָרַגְלַיִם:

מִדַּהֲרוֹת דַּהֲרוֹת אַבִּירָיו. שֶׁהָיוּ מַרְקִידִים אֶת סוּסֵיהֶם בַּמִּלְחָמָה, כְּמוֹ (נחום ג:ב) וְסוּס דֹּהֵר, הוּא לְשׁוֹן הַרְקָדַת הַסּוּס:

פסוק כג

אוֹרוּ מֵרוֹז. אָמְרֵי לַהּ כּוֹכְבָא הֲוָה, וְאָמְרֵי לַהּ גַּבְרָא חֲשִׁיבָא הֲוָה (מועד קטן טז.), וְהָיָה סָמוּךְ לִמְקוֹם הַמִּלְחָמָה וְלֹא בָא:

אָמַר מַלְאַךְ ה׳. אָמַר בָּרָק בִּשְׁלִיחוּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא:

יוֹשְׁבֶיהָ. הַיּוֹשְׁבִים בְּאַרְבַּע אַמּוֹת שֶׁלּוֹ (שם) בְּאַרְבַּע מְאָה שִׁיפּוּרֵי שַׁמְּתֵיהּ בָּרָק לְמֵרוֹז:

לְעֶזְרַת ה׳. כִּבְיָכוֹל, שֶׁמִּי שֶׁהוּא עוֹזֵר אֶת יִשְׂרָאֵל, כְּעוֹזֵר אֶת הַשְּׁכִינָה:

פסוק כד

מִנָּשִׁים בָּאֹהֶל. שָׂרָה, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ (בראשית יח:ט) הִנֵּה בָאֹהֶל. רִבְקָה שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ (בראשית כד:סז) וַיְבִיאֶהָ יִצְחָק הָאֹהֱלָה. רָחֵל וְלֵאָה, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶן (בראשית לא:לג) וַיֵּצֵא מֵאֹהֶל לֵאָה וְגוֹ׳:

מִנָּשִׁים בָּאֹהֶל תְּבֹרָךְ. יָעֵל לָמָּה - הֵן יָלְדוּ וְגִדְּלוּ, וְאִם לֹא יָעֵל הֲרֵי הָרָשָׁע הַזֶּה בָּא וּמְאַבְּדָן, כָּךְ הוּא בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה (מח:טו). דָּבָר אַחֵר, אַף יָעֵל הָיְתָה יוֹשֶׁבֶת אֹהָלִים, לְפִיכָךְ הִזְכִּיר אוֹתָהּ בְּבִרְכַּת אֹהָלִים:

פסוק כה

חָלָב נָתָנָה. לָדַעַת אִם לִבּוֹ עָלָיו שֶׁיָּבִין בֵּין טַעַם מַיִם לְטַעַם חָלָב, כֵּן תִּרְגֵּם יוֹנָתָן:

בְּסֵפֶל אַדִּירִים. בְּסֵפֶל שֶׁשּׁוֹתִין בּוֹ מַיִם, שֶׁהַמַּיִם נִקְרְאוּ ׳אַדִּירִים׳, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות טו:י): בְּמַיִם אַדִּירִים:

פסוק כו

לְהַלְמוּת עֲמֵלִים. סִיסְרָא, שֶׁהָיָה עָמֵל וְיָגֵעַ:

מָחֲקָה. לְשׁוֹן חִיקּוּי:

וּמָחֲצָה. לְשׁוֹן מַחַץ:

וְחָלְפָה. יוֹצֵא מִצַּד אַחֵר:

פסוק כח

וַתְּיַבֵּב. לְשׁוֹן דִּבּוּר, כְּמוֹ (ישעיהו נז:יט) נִיב שְׂפָתַיִם וְרַבּוֹתֵינוּ פֵּרְשׁוּהוּ (ראש השנה לג:) לְשׁוֹן גְּנִיחָה, כִּתְרוּעָה, דִּמְתַרְגְּמִינָן ׳יְבָבָא׳ (ויקרא כג:כד). וַאֲנִי אוֹמֵר: לְשׁוֹן רְאִיָּה, כְּמוֹ (זכריה ב:ב) בָּבַת עֵינִי, וְכֵן חִבְּרוֹ מְנַחֵם:

אֶשְׁנָב. חַלּוֹן:

פסוק כט

חַכְמוֹת שָׂרוֹתֶיהָ תַּעֲנֶינָה. הַחֲכָמוֹת שֶׁבְּשָׂרוֹתֶיהָ, לְכָךְ נָקוּד חֵי״ת פַּתַּ״ח, חָכְמוֹת שֶׁהוּא שֵׁם דָּבָר נָקוּד חֲטַ״ף קָמַ״ץ, כְּמוֹ (משלי יד:א) רָאמוֹת לֶאֱוִיל חָכְמוֹת, וְזֶה נָקוּד חַכְמוֹת, וְכֵן (שם יד:א) חַכְמוֹת נָשִׁים בָּנְתָה בֵיתָהּ, חַכְמוֹת שֶׁבַּנָּשִׁים:

תַּעֲנֶינָּה. דַּגְשׁוּת שֶׁל נוּ״ן מְשַׁמֶּשֶׁת בִּמְקוֹם נוּ״ן שְׁלִישִׁית, וּפִתְרוֹנוֹ תַּעֲנֶינָּה אוֹתָהּ, דַּגְשׁוּת נוּ״ן מְשַׁמֶּשֶׁת בִּמְקוֹם ׳אוֹתָהּ׳, כְּמוֹ (ויקרא ו:יד) מֻרְבֶּכֶת תְּבִיאֶנָּה:

אַף הִיא תָּשִׁיב אֲמָרֶיהָ. תַּנְחוּמִין לְעַצְמָהּ: מָה אֲנִי מִתְמַהּ תְּמִיהָ עַל עִכּוּב בְּנִי:

פסוק ל

הֲלֹא יִמְצְאוּ יְחַלְּקוּ שָׁלָל. וְהוּא מְעַכְּבָן:

רַחֲמָתַיִם לְרֹאשׁ גֶּבֶר. מְעַנִּים נָשִׁים יָפוֹת בְּיִשְׂרָאֵל, וְכָל אִישׁ מֵהֶם יֵשׁ לוֹ בְּמִטָּתוֹ שְׁתַּיִם וְשָׁלֹשׁ נָשִׁים:

פסוק לא

כֵּן יֹאבְדוּ. דְּבוֹרָה אָמְרָה: תַּנְחוּמִין שֶׁל הֶבֶל הֵן לָהּ, כֵּן יֹאבְדוּ כָל אוֹיְבֶיךָ ה׳, כַּאֲשֶׁר אָבַד הוּא:

וְאֹהֲבָיו כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבוּרָתוֹ. לֶעָתִיד לָבֹא, (ישעיהו ל:כו) שִׁבְעָתַיִם כְּאוֹר שִׁבְעַת הַיָּמִים, שֶׁהִיא עַל אַחַת שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וְאַרְבָּעִים וְשָׁלֹשׁ כְּמִסְפַּר אַרְבָּעִים וְתֵשַׁע שְׁבִיעִיּוֹת:

וַתִּשְׁקֹט הָאָרֶץ. אֵין זֶה מִדִּבְרֵי דְבוֹרָה אֶלָּא מִדִּבְרֵי כּוֹתֵב הַסֵּפֶר:

תוכן העניינים

רש"י על שופטים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה