רש"י על שופטים· רש״י
פרק ה · פסוק י
רֹכְבֵי אֲתֹנוֹת צְחֹרוֹת. הַסּוֹחֲרִים וְהַשָּׂרִים שֶׁיִּרְכְּבוּ מֵעַתָּה עַל אֲתוֹנוֹת לְבָנוֹת הַחֲשׁוּבוֹת, מִבְּלִי יִרְאָה וְדַאֲגַת אוֹיְבֵיהֶם, וְאוֹתָן שֶׁיּוֹשְׁבִין עַל מִדִּין, לְשׁוֹן דַּיָּנִים, שֶׁהָיוּ יְרֵאִים לַעֲשׂוֹת מִשְׁפָּט בְּפַרְהֶסְיָא, וְכֵן תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: דַּהֲווֹ מִתְחַבְּרִין לְמֵיתַב עַל דִּינָא, וְאוֹתָן שֶׁהוֹלְכִין רַגְלִי עַל דֶּרֶךְ, שִׂיחוּ וְסַפְּרוּ אֶת הַתְּשׁוּעָה הַזֹּאת, אֲשֶׁר מִקּוֹל הַמְחַצְּצִים אֶתְכֶם, אוֹרְבִים, לִסְטִים וּמוֹכְסִין, הַיּוֹשְׁבִין גְּדוּדִים בְּמַעֲרָכוֹת לֶאֱרֹב בְּעָבְרֵי הַמַּיִם, שָׁם יִתְּנוּ עַתָּה רוֹכְבֵי הָאֲתוֹנוֹת וְהוֹלְכֵי עַל דֶּרֶךְ אֶת צִדְקוֹת ה׳, וּמַה הֵן הַצְּדָקוֹת (פסוק יא) צִדְקוֹת פִּרְזוֹנוֹ בְּיִשְׂרָאֵל שֶׁהִשְׁקִיט אֶת יִשְׂרָאֵל, לִשְׁכּוֹן פְּרָזוֹן וְלָצֵאת מְפֻזָּרִים בִּיחִידִי, שֶׁלֹּא בַּאֲסִיפַת עָם: