רש"י על שופטים· רש״י
פרק ה · פסוק טו
וְשָׂרַי בְּיִשָּׂשכָר. שָׂרִים שֶׁבְּיִשָּׂשכָר, הֵם סַנְהֶדְרָאוֹת עוֹסְקִין בַּתּוֹרָה, (דברי הימים א יב:לג) יוֹדְעֵי בִינָה לָעִתִּים, הֵם תָּמִיד עִם דְּבוֹרָה לְלַמֵּד בְּיִשְׂרָאֵל חֹק וּמִשְׁפָּט:
וְשָׂרַי בְּיִשָּׂשכָר. יוּ״ד זוֹ טְפֵלָה הִיא וְאֵינָהּ מְשַׁמֶּשֶׁת כְּלוּם, וַהֲרֵי הִיא כְּיוּ״ד (תהלים ח:ח) בַּהֲמוֹת שָׂדַי, (ירמיהו כב:יד) וְקָרַע לוֹ חַלּוֹנָי:
וְיִשָּׂשכָר כֵּן בָּרָק. וּשְׁאָר הָעָם שֶׁל יִשָּׂשכָר, כֵּן הֵם עִם בָּרָק לְכָל אֲשֶׁר יְצַוֶּה:
בָּעֵמֶק שֻׁלַּח בְּרַגְלָיו. שְׁלָחָם בְּכָל שְׁלִיחוּתוֹ, וְלֶאֱסוֹף אֶת הָעָם וּלְכָל צָרְכֵי הַמִּלְחָמָה:
בִּפְלַגּוֹת רְאוּבֵן. אֲבָל בְּחִלּוּקֵי לִבּוֹ שֶׁל רְאוּבֵן רַבּוּ חִקְקֵי לֵב. (תרגום:) נִכְלֵי לִיבָּא, עָרְמוּמִית, וּמָה הִיא עָרְמוּמִיתוֹ, יָשַׁב לוֹ בֵּין מִשְׁפְּתֵי הַמִּלְחָמָה לִשְׁמוֹעַ מִי נוֹצֵחַ וְיִהְיֶה עִמּוֹ: