רש"י על שופטים· רש״י
פרק ה · פסוק ד
ה׳ בְּצֵאתְךָ מִשֵּׂעִיר. זֶה מַתַּן תּוֹרָה, כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לג:ב) וְזָרַח מִשֵּׂעִיר לָמוֹ, וּמַה עִנְיָנָהּ לְכָאן, כָּךְ אָמְרָה דְּבוֹרָה: קָשָׁה הִיא הַתּוֹרָה לִפְרֹשׁ מִמֶּנָּה וְטוֹבָה הִיא לִדְבַּק בָּהּ, שֶׁהֲרֵי בְּמוֹרָא וּבִגְבוּרָה נִתְּנָה, וּלְכָךְ נִמְסְרוּ יִשְׂרָאֵל בְּיַד אוֹיְבֵיהֶם עַל פְּרִישָׁתָם הֵימֶנָּה וּכְשֶׁהִתְנַדְּבוּ לַעֲסוֹק בָּהּ נוֹשְׁעוּ, כָּל זֶה יֵשׁ לִלְמֹד מִתַּרְגּוּמוֹ שֶׁל יוֹנָתָן:
נָטְפוּ. הֵזִילוּ טַל תְּחִיָּה: