רש"י על רות· רש״י
פרק ג
פסוק ב
מֹדַעְתָּנוּ. קְרוֹבֵנוּ:
הִנֵּה הוּא זֹרֶה. הַמּוֹץ. וונטו"ר בְּלַעַ"ז:
הַלָּיְלָה. שֶׁהָיָה הַדּוֹר פָּרוּץ בִּגְנֵבָה וְגָזֵל, וְהָיָה יָשֵׁן בְּגָרְנוֹ לִשְׁמֹר גָּרְנוֹ:
פסוק ג
וְרָחַצְתְּ. מִטִּנּוּף עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים שֶׁלָּךְ:
וָסַכְתְּ. אֵלּוּ מִצְוֹת:
וְשַׂמְתְּ שִׂמְלֹתַיִךְ. בְּגָדִים שֶׁל שַׁבָּת:
וְיָרַדְתְּ הַגֹּרֶן. וְיָרַדְתִּי כְּתִיב זְכוּתִי תֵרֵד עִמָּךְ:
אַל תִּוָּדְעִי לָאִישׁ. לְבֹעַז:
פסוק ו
וַתֵּרֶד הַגֹּרֶן וַתַּעַשׂ. הִיא אָמְרָה לָהּ "וְרָחַצְתְּ וָסַכְתְּ וְשַׂמְתְּ שִׂמְלוֹתַיִךְ עָלַיִךְ", וְאַחַר כָּךְ "וְיָרַדְתְּ הַגֹּרֶן. וְהִיא לֹא עָשְׂתָה כֵן. אֶלָּא אָמְרָה, "אִם אֵרֵד כְּשֶׁאֲנִי מְקֻשֶּׁטֶת, הַפּוֹגֵעַ בִּי וְהָרוֹאֶה אוֹתִי יֹאמַר שֶׁאֲנִי זוֹנָה". לְפִיכָךְ, יָרְדָה בַתְּחִלָּה הַגֹּרֶן וְאַחַר כָּךְ קִשְּׁטָה אֶת עַצְמָהּ כַּאֲשֶׁר צִוַּתָּהּ חֲמוֹתָהּ:
פסוק ז
וַיִּיטַב לִבּוֹ. עָסַק בַּתּוֹרָה:
וַתָּבֹא בַלָּט. בְּנַחַת:
פסוק ח
וַיֶּחֱרַד הָאִישׁ. כְּסָבוּר שֵׁד הוּא וּבִקֵּשׁ לִזְעֹק, וְהִיא אֲחָזַתּוּ וּלְפָפַתּוּ בִּזְרוֹעוֹתֶיהָ:
וַיִּלָּפֵת. וַיֵּאָחֵז כְּמוֹ וַיִּלְפֹּת שִׁמְשׁוֹן:
וְהִנֵּה אִשָּׁה. נָתַן יָדוֹ עַל רֹאשָׁהּ וְהִכִּיר שֶׁהִיא אִשָּׁה:
פסוק ט
וּפְָרַשְׂתָּ כְנָפֶךָ. כְּנַף בִּגְדְּךָ לְכַסּוֹתִי בְטַלִּיתְךָ וְהוּא לְשׁוֹן נִשּׂוּאִין:
כִּי גֹאֵל אָתָּה. לִגְאֹל נַחֲלַת אִישִׁי כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר, "וּבָא גוֹאֲלוֹ הַקָּרוֹב אֵלָיו וְגָאַל וגו'". וַחֲמוֹתִי וַאֲנִי צְרִיכוֹת לִמְכֹּר נַחֲלָתֵנוּ, וְעַתָּה עָלֶיךָ לִקְנוֹת. קְנֵה גַם אוֹתִי עִמָּהּ שֶׁיִּזָּכֵר שֵׁם הַמֵּת עַל נַחֲלָתוֹ, כְּשֶׁאָבֹא עַל הַשָּׂדֶה יֹאמְרוּ "זֹאת אֵשֶׁת מַחְלוֹן":
פסוק י
מִן הָרִאשׁוֹן. אֲשֶׁר עָשִׂית עִם חֲמוֹתֵךְ:
פסוק יב
וְעַתָּה כִּי אָמְנָם כִּי. אִם כְּתִיב וְלֹא קְרִי. כְּלוֹמַר, מַשְׁמַע סָפֵק וַדַּאי יֵשׁ גּוֹאֵל קָרוֹב מִמֶּנִּי. (סְפָרִים אַחֵרִים: "כִּי אִם" מַשְׁמַע סָפֵק וְהוּא וַדַּאי.) אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, שַׂלְמוֹן וֶאֱלִימֶלֶךְ וְטוֹב אַחִים הָיוּ. וּמַהוּ "אֲשֶׁר לְאָחִינוּ לֶאֱלִימֶלֶךְ"? לְעוֹלָם קוֹרֵא אָדָם אֶת דּוֹדוֹ אָחִיו, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר, "וַיִּשְׁמַע אַבְרָם כִּי נִשְׁבָּה אָחִיו". וַהֲלֹא אַבְרָהָם דּוֹדוֹ הָיָה? כָּךְ הָיָה בֹעַז לֶאֱלִימֶלֶךְ בֶּן אָחִיו, קְרוֹבוֹ שֶׁל מַחְלוֹן, אֲבָל טוֹב הָיָה קָרוֹב יוֹתֵר:
קָרוֹב מִמֶּנִּי. שֶׁהוּא אָח וַאֲנִי בֶן אָח:
פסוק יג
לִינִי הַלַּיְלָה. לִינִי בְלֹא אִישׁ:
חַי ה'. אָמְרָה לוֹ "בִּדְבָרִים אַתָּה מוֹצִיאֵנִי". קָפַץ וְנִשְׁבַּע לָהּ שֶׁאֵינוֹ מוֹצִיאָהּ בִּדְבָרִים. וְיֵשׁ מֵרַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ, "לְיִצְרוֹ נִשְׁבַּע, שֶׁהָיָה יִצְרוֹ מְקַטְרְגוֹ, אַתָּה פָנוּי וְהִיא פְנוּיָה, בֹּא עָלֶיהָ". וְנִשְׁבַּע שֶׁלֹּא יָבֹא עָלֶיהָ אֶלָּא עַל יְדֵי נִשּׂוּאִין:
פסוק יד
וַיֹּאמֶר אַל יִוָּדַע. מוּסָב עַל "וַתָּקָם בְּטֶרֶם יַכִּיר". הוּא זֵרְזָהּ לָקוּם, כִּי אָמַר בְּלִבּוֹ, "אֵין כְּבוֹדִי שֶׁיִּוָּדַע כִּי בָאָה הָאִשָּׁה הַגֹּרֶן:
פסוק טו
שֵׁשׁ שְׂעֹרִים. אִי אֶפְשַׁר לוֹמַר שֵׁשׁ סְאִין, שֶׁאֵין דַּרְכָּהּ שֶׁל אִשָּׁה לָשֵׂאת כְּמַשּׂאוֹי זֶה, אֶלָּא שֵׁשׁ שְׂעוֹרִים מַמָּשׁ. וְרָמַז לָהּ שֶׁעָתִיד לָצֵאת מִמֶּנָּה בֵּן שֶׁמִּתְבָּרֵךְ בְּשֵׁשׁ בְּרָכוֹת: "רוּחַ חָכְמָה וּבִינָה, עֵצָה וּגְבוּרָה, רוּחַ דַּעַת וְיִרְאַת ה'":
פסוק יח
כִּי אִם כִּלָּה. הָאִישׁ אֶת הַדָּבָר הַיּוֹם: