רש"י על רות· רש״י
פרק ב · פסוק ה
לְמִי הַנַּעֲרָה הַזֹּאת. וְכִי דַרְכּוֹ שֶׁל בֹּעַז לִשְׁאֹל בְּנָשִׁים? אֶלָּא, דִּבְרֵי צְנִיעוּת וְחָכְמָה רָאָה בָהּ. שְׁתֵּי שִׁבֳּלִים לִקְּטָה, שְׁלשָׁה אֵינָהּ לִקְּטָה. וְהָיְתָה מְלַקֶּטֶת עוֹמְדוֹת מְעֻמָּד וְשׁוֹכְבוֹת מְיֻשָּׁב, כְּדֵי שֶׁלֹּא תִשְׁחֶה: