רש"י על קהלת· רש״י
פרק י · פסוק טו
עֲמַל הַכְּסִילִים תְּיַגְּעֶנּוּ. כְּסִילוּתָם גּוֹרֵם לָהֶם עָמָל הַמְיַגְּעָן, אֲשֶׁר לֹא לָמְדוּ דַרְכֵי מְבוֹאוֹת הָעִיר וּמִתְיַגֵּעַ לִכְנוֹס דֶּרֶךְ פְּתָחִים וּבִצְעֵי הַמַּיִם, וְיָגֵעַ בִּטְבִיעוּת רַגְלָיו בַּבּוּץ. כְּלוֹמַר: עַצְלוּת שֶׁל עוֹזְבֵי הַתּוֹרָה גוֹרֵם לָהֶם יְגִיעַת עָמָל בְּגֵיהִנֹּם:
אֲשֶׁר לֹא יָדַע לָלֶכֶת. אֶל נְתִיב אֱמֶת לִפְרוֹשׁ מִן הָעֲבֵרָה, לְפִי שֶׁלֹּא לָמַד תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר, "נֵר לְרַגְלִי דְבָרֶיךָ":