רש"י על קהלת· רש״י
פרק ט · פסוק י
כֹּל אֲשֶׁר תִּמְצָא יָדְךָ לַעֲשׂוֹת. רְצוֹן קוֹנְךָ בְּעוֹד שֶׁאַתָּה בְכֹחֲךָ, עֲשֵׂה:
כִּי אֵין מַעֲשֶׂה וְגוֹ' בִּשְׁאוֹל. לְזַכּוֹתְךָ מִשֶּׁתָּמוּת, וְאִם עָשִׂיתָ כֵּן, אֵין לְךָ שׁוּם חֶשְׁבּוֹן בִּשְׁאוֹל שֶׁתִּדְאַג מִמֶּנּוּ. וְכֵן הַמִּקְּרָא מְסוֹרָס, כִּי אֵין מַעֲשֶׂה וְדַעַת וְחָכְמָה בִּשְׁאוֹל לָרְשָׁעִים, וְלֹא חֶשְׁבּוֹן לַצַּדִּיקִים כְּשֶׁיִּתְּנוּ הַחוֹטְאִים דִּין וְחֶשְׁבּוֹן, וְכַךְ נִדְרָשׁ בַּמִּדְרָשׁ. וְהַבָּא לְפָתְרוֹ בְלֹא סֵרוּס, כְּמַשְׁמָעוֹ, פּוֹתֵר חֶשְׁבּוֹן לְשׁוֹן מַחֲשָָׁבָה, מַה יּוּכַל עוֹד לַעֲשׂוֹת לְהִפָּטֵר מִן הַדִּין: