אור ברסלב

רש"י על קהלת· רש״י

פרק ט

פרק ח

פסוק א

וְלָבוּר. וּלְבָרֵר:

אֶת כָּל זֶה. בֵּרַרְתִּי וְהִבְחַנְתִּי:

אֲשֶׁר הַצַּדִּיקִים וְהַחֲכָמִים וַעֲבָדֵיהֶם בְּיַד הָאֱלֹהִים. הוּא עוֹזְרָם וְהוּא שׁוֹפְטָם, כְּדֵי לְהֵיטִיבָם בְּאַחֲרִיתָם:

וַעֲבָדֵיהֶם. הֵם תַּלְמִידֵיהֶם, מְשַׁמְּשֵׁיהֶם. הוֹלְכֵי אוֹרְחוֹתָם:

גַּם אַהֲבָה גַם שִׂנְאָה. אֵין יוֹדְעִין שְׁאָר הַבְּרִיּוֹת, וְאֵין מַכִּירִין לָתֵת לִבָּם בַּמֶּה יֵאָהֲבוּ לַמָּקוֹם וּבַמֶּה הֵם שְׂנוּאִים:

הַכֹּל לִפְנֵיהֶם. לִפְנֵי הַצַּדִּיקִים וְהַחֲכָמִים:

פסוק ב

הַכֹּל כַּאֲשֶׁר לַכֹּל. הַכֹּל נוֹתְנִים לְלִבָּם כַּאֲשֶׁר מַגִּיעַ לְכָל אָדָם מִקְרֶה אֶחָד, וְיוֹדְעִים שֶׁסּוֹף דָּבָר לָתֵת לְכָל אִישׁ כְּדַרְכּוֹ:

מִקְרֶה אֶחָד. וְיוֹדְעִים שֶׁסּוֹף הַכֹּל צַדִּיק וַאֲשֶׁר רָשָׁע, לָמוּת, וּמִקְרֶה אֶחָד יֵשׁ בָּעוֹלָם הַזֶּה לְכֻלָּם. כָּל זֶה יוֹדְעִים וְאַף עַל פִּי כֵן, בּוֹחֲרִים לָהֶם דֶּרֶךְ הַטּוֹב, לְפִי שֶׁיּוֹדְעִים שֶׁיֵּשׁ הֶפְרֵשׁ בֵּינֵיהֶם לְעוֹלָם הַבָּא:

לַצַּדִּיק. כְּגוֹן נֹחַ:

וְלָרָשָׁע. פַּרְעֹה נְכֹה, זֶה נִצְלַע וְזֶה נִצְלַע:

לַטּוֹב. זֶה משֶׁה:

וְלַטָּהוֹר. זֶה אַהֲרֹן:

וְלַטָּמֵא. אֵלּוּ הַמְרַגְלִים. אֵלּוּ אָמְרוּ שִׁבְחָהּ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְאֵלּוּ אָמְרוּ גְנוּתָהּ. אֵלּוּ לֹא נִכְנְסוּ לָאָרֶץ, וְאֵלּוּ לֹא נִכְנְסוּ לָאָרֶץ. הֲרֵי מִקְרֶה אֶחָד לָהֶם:

וְלַזֹּבֵחַ. זֶה יֹאשִׁיָּהוּ, שֶׁנֶּאֱמֶר, "וַיִּזְבַּח יֹאשִׁיָּהוּ":

וְלַאֲשֶׁר אֵינֶנּוּ זֹבֵחַ. זֶה אַחְאָב שֶׁבִּטֵּל אֶת יִשְׂרָאֵל מִלַּעֲלוֹת לְרֶגֶל. זֶה מֵת בְּחִצִּים, וְזֶה מֵת בְּחִצִּים:

כַּטּוֹב. זֶה דָוִד:

כַּחֹטֶא. זֶה נְבוּכַדְנֶאצַּר. זֶה בָנָה בֵית הַמִּקְדָּשׁ, וְזֶה הֶחֱרִיבוֹ. זֶה מָלַךְ מ' שָׁנָה, וְזֶה מָלַךְ מ' שָׁנָה:

הַנִּשְׁבָּע. זֶה צִדְקִיָּהוּ שֶׁנִּשְׁבַּע לַשֶּׁקֶר, שֶׁנֶּאֱמַר, "וְגַם נְבוּכַדְנֶאצַּר מָרָד אֲשֶׁר הִשְׁבִּיעוֹ וְגוֹ':

כַּאֲשֶׁר שְׁבוּעָה יָרֵא. זֶה שִׁמְשׁוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר, "וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם שִׁמְשׁוֹן, הִשָּׁבְעוּ לִי פֶּן תִּפְגְעוּן בִּי אַתֶּם." לָמַדְנוּ שֶׁהָיְתָה שְׁבוּעָה חֲמוּרָה לוֹ. זֶה מֵת בְּנִקּוּר עֵינַיִם, וְזֶה מֵת בְּנִקּוּר עֵינָיִם. עַל כֵּן:

פסוק ג

לֵב בְּנֵי אָדָם מָלֵא רָע. שֶׁאוֹמְרִים, אֵין דִּין פֻּרְעָנוּת לָרְשָׁעִים. אֵין הַכֹּל אֶלָּא לְפִי הַמִּקְרֶה, פְּעָמִים לַצַּדִיק, וּפְעָמִים לָרָשָׁע:

וְאַחֲרָיו אֶל הַמֵּתִים. וְסוֹפָן יוֹרְדִין לְגֵיהִנֹּם:

פסוק ד

כִּי מִי אֲשֶׁר יְחֻבַּר אֶל כָּל הַחַיִּים, יֵשׁ בִּטָּחוֹן. כִּי בְעוֹדוֹ בַחַיִּים, אֲפִילּוּ הוּא רָשָׁע וְנִתְחַבֵּר לָרְשָׁעִים, כְּמוֹ שֶׁנֶאֱמַר, "אֶל כָּל הַחַיִּים" אֲפִילּוּ לָרְשָׁעִים, יֵשׁ בִּטָּחוֹן, שֶׁמָּא יָשׁוּב לִפְנֵי מוֹתוֹ:

כִּי לְכֶלֶב חַי הוּא טוֹב מִן הָאַרְיֵה הַמֵּת. וּשְׁנֵיהֶם רְשָׁעִים. טוֹב הָיָה לוֹ לִנְבוּזַרְאֲדָּן, שֶׁהָיָה עֶבֶד רָשָׁע וְנִתְגַּיֵּר שֶׁלֹּא הִקְדִימַתּוֹ מִיתָה, מִנְּבוּכַדְנֶאצַּר רַבּוֹ שֶׁנִּקְרָא אַרְיֵה, שֶׁנֶּאֱמַר, "עָלָה אַרְיֵה מִסֻּבְּכוֹ". וּמֵת בְּרִשְׁעוֹ בְגֵיהִנֹּם, וְעַבְדּוֹ בְגַן עֵדֶן. וְרַבּוֹתֵינוּ דָרְשׁוּ לְעִנְיַן מְּחַתְּכִין אֶת הַנְּבֵלָה לִפְנֵי הַכְּלָבִים בְּשַׁבָּת, וּמֵת הַמּוּטָל בַּחַמָּה, אָסוּר לְטַלְטְלוֹ אֶלָא אִם כֵּן הֵנִיחוּ עָלָיו תִּינוֹק אוֹ כִכָּר:

פסוק ה

כִּי הַחַיִּים יוֹדְעִים שֶׁיָּמֻתוּ. וְאוּלַי יָשִׁיבוּ אֶל לִבָּם יוֹם הַמִּיתָה וְיָשׁוּבוּ מִדַּרְכָּם, אֲבָל מִשֶּׁמֵּתוּ, אֵינָם יוֹדְעִים מְאוּמָה, וְאֵין עוֹד לָהֶם שְׂכַר פְּעֻלָּה שֶׁיַּעֲשׂוּ מִן הַמִּיתָה וְאֵילֵךְ, אֶלָּא מִי שֶׁטָּרַח בְּעֶרֶב שַׁבָּת יֹאכַל בְּשַׁבָּת:

פסוק ו

גַּם אַהֲבָתָם. שֶׁאָהֲבוּ פֶתִי וְלָצוֹן:

גַּם שִׂנְאָתָם. שֶׁשָּׂנְאוּ דָעַת:

גַּם קִנְאָתָם. שֶׁהִקְנִיאוּ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּמַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם:

וְחֵלֶק אֵין לָהֶם וְגוֹ' בְּכֹל אֲשֶׁר נַעֲשֶׂה וְגוֹ'. לֹא הוֹעִיל לָהֶם זְכוּת בֵּן וּבַת לְאוֹתָן רְשָׁעִים שֶׁעָבְדוּ עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וְאֵין לָהֶם כַּפָּרָה לְאַחַר מִיתָה:

פסוק ז

לֵךְ אֱכֹל בְּשִׂמְחָה. אֲבָל אַתָּה הַצַּדִּיק, שֶׁכְּבָר רָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַעֲשֶׂיךָ הַטּוֹבִים וְתִזְכֶּה לָעוֹלָם הַבָּא, "לֵךְ אֱכֹל בְּשִׂמְחָה":

פסוק ח

בְּכָל עֵת יִהְיוּ בְגָדֶיךָ לְבָנִים. הַתְקֵן עַצְמְךָ בְכָל שָׁעָה בְמַעֲשֶׂה טוֹב, שֶׁאִם תָּמוּת הַיּוֹם, תִּכָּנֵס בְּשָׁלוֹם. וּמָשַׁל שְׁלֹמֹה הֶחָכָם אֶת הַדָּבָר הַזֶּה לְאָדָם שֶׁהִזְמִינוֹ הַמֶּלֶךְ לְיוֹם סְעוּדָה וְלֹא קָבַע לוֹ זְמָן. אִם חָכָם הוּא אוֹ פִּקֵּחַ, מִיַּד מְכַבֵּס כְּסוּתוֹ וְרוֹחֵץ וְסָךְ, וְכֵן עֵת מָחָר, עַד עֵת יִקָּרֵא אֶל הַסְּעוּדָה יִהְיוּ כָל שָׁעָה בְגָדָיו לְבָנִים, וְהוּא רָחוּץ וְסָךְ. כַּךְ דְּרָשׁוּהוּ רַבּוֹתֵינוּ בְמַסֶּכֶת שַׁבָּת:

פסוק ט

רְאֵה חַיִּים עִם אִשָּׁה אֲשֶׁר אָהַבְתָּ. רְאֵה וְהָבֵן לִלְמֹד אוּמָנוּת לְהִתְפַּרְנֵס מִמֶּנּוּ, עִם תַּלְמוּד תּוֹרָה אֲשֶׁר בְיָדֶךָ:

כִּי הוּא חֶלְקְךָ בַּחַיִים. אִם עָשִׂיתָ כֵּן, יִהְיֶה חֶלְקְךָ, זֶה חַיִּים בָּעוֹלָם הַזֶּה, לְהִתְפַּרְנֵס מִן הָאוּמָנוּת וּבָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁיְּגִיעַת שְׁנֵיהֶם מַשְׁכַּחַת עָוֹן:

פסוק י

כֹּל אֲשֶׁר תִּמְצָא יָדְךָ לַעֲשׂוֹת. רְצוֹן קוֹנְךָ בְּעוֹד שֶׁאַתָּה בְכֹחֲךָ, עֲשֵׂה:

כִּי אֵין מַעֲשֶׂה וְגוֹ' בִּשְׁאוֹל. לְזַכּוֹתְךָ מִשֶּׁתָּמוּת, וְאִם עָשִׂיתָ כֵּן, אֵין לְךָ שׁוּם חֶשְׁבּוֹן בִּשְׁאוֹל שֶׁתִּדְאַג מִמֶּנּוּ. וְכֵן הַמִּקְּרָא מְסוֹרָס, כִּי אֵין מַעֲשֶׂה וְדַעַת וְחָכְמָה בִּשְׁאוֹל לָרְשָׁעִים, וְלֹא חֶשְׁבּוֹן לַצַּדִּיקִים כְּשֶׁיִּתְּנוּ הַחוֹטְאִים דִּין וְחֶשְׁבּוֹן, וְכַךְ נִדְרָשׁ בַּמִּדְרָשׁ. וְהַבָּא לְפָתְרוֹ בְלֹא סֵרוּס, כְּמַשְׁמָעוֹ, פּוֹתֵר חֶשְׁבּוֹן לְשׁוֹן מַחֲשָָׁבָה, מַה יּוּכַל עוֹד לַעֲשׂוֹת לְהִפָּטֵר מִן הַדִּין:

פסוק יא

שַׁבְתִּי וְרָאֹה. כְּמוֹ "זָכוֹר" וואדינ"ט בְּלַעַ"ז:

לֹא לַקַּלִים הַמֵּרוֹץ. לֹא עָמְדָה לַעֲשָׂהאֵל קַלּוּתוֹ מִשֶּׁהִגִּיעַ פְּקֻדָּתוֹ:

וְלֹא לַגִּבּוֹרִים הַמִּלְחָמָה. לֹא עָמְדָה לְאַבְנֵר גְבוּרָתוֹ מִשֶּׁהִגִיעַ יוֹמוֹ:

וְגַם לֹא לַחֲכָמִים לֶחֶם. כְּגוֹן אֲנִי, שֶׁהָיָה לַחְמִי לְיוֹם, "שְׁלשִׁים כּוֹר סוֹלֶת וְגוֹמֵר" וְעַכְשָׁיו "זֶה . . . חֶלְקִי מִכָּל עֲמָלִי", מַקְלִי וּמַקֵּידָה:

וְגַם לֹא לַנְבוֹנִים עשֶׁר. כְּגוֹן אִיּוֹב, בַּתְּחִלָּה, "וַיְהִי מִקְנֵהוּ וְגוֹ'". כְּשֶׁבָּאָה שַׁעְתּוֹ, אָמַר, "חָנֻּנִי אַתֶּם רֵעָי":

וְגַם לֹא לַיֹּדְעִים חֵן. הֲרֵי משֶׁה, אֵין יוֹדֵעַ וְנָבוֹן מִמֶּנּוּ בְּיִשְׂרָאֵל וְלֹא מָצָא חֵן בִּתְפִלָּתוֹ שֶׁיִּכָּנֵס לָאָרֶץ:

כִּי עֵת וָפֶגַע. כְּמַשְׁמָעוֹ. דָּבָר אַחֵר: כִּי עֵת יִקְרֶה אוֹתָם, וְהַפְּגִיעָה וְהַתְּחִנָּה יִהְיוּ רְגִילִין בָּהֶם שֶׁלֹּא יָבוֹאוּ לַדְּבָרִים הַלָּלוּ:

פסוק יב

כַּדָּגִים שֶׁנֶּאֱחָזִים בִּמְצוֹדָה. כְּדָגִים גְּדוֹלִים שֶׁנֶּאֱחָזִים בִּמְצוֹדָה גְרוּעָה וַחֲלוּשָׁה וּפֵירְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ: הִיא חַכָּה, שֶׁאֵינָהּ אֶלָּא כְמִין מַחַט, וְדָג גָּדוֹל נִלְכָּד בָּהּ:

כָּהֵם יוּקָשִׁים. בְּמִכְשׁוֹל קָטָן וְחַלָּשׁ כְּמוֹ הַמְּצוֹדָה הָרָעָה וְהַפַּח, נִכְשָׁלִים בְּנֵי אָדָם בְּעֵת פְּקֻדַת רָעָתָם, כְּשֶׁבָא עִתָּם לִפּוֹל הָרָעָה עֲלֵיהֶם פִּתְאוֹם בִּמְצוֹדָה רָעָה, מלאוויש"ה בְלַעַ"ז:

כָּהֵם. כְּמוֹתָם:

פסוק טו

וְאָדָם לֹא זָכַר. לֹא הָיָה חוֹשְׁבוֹ לִכְלוּם:

פסוק טז

וְאָמַרְתִּי אָנִי. בִּרְאוֹתִי כֵן "טוֹבָה חָכְמָה מִגְּבוּרָה". וַהֲרֵי חָכְמָתוֹ שֶׁל זֶה בְּזוּיָה לְכֻלָּם, וְעַכְשָׁיו כֻּלָּם נִמְלְטוּ עַל יָדוֹ.

וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה: עִיר קְטַנָּה. זֶה הַגּוּף.

וַאֲנָשִׁים בָּה מְעָט. אֵלּוּ אֵבָרָיו שֶׁל אָדָם.

מֶלֶךְ גָּדוֹל. זֶה יֵצֶר הָרַע, שֶׁכָּל אֵבָרָיו מַרְגִּישִׁים בּוֹ.

אִישׁ מִסְכֵּן. זֶה יֵצֶר טוֹב:

פסוק יז

בְּנַחַת נִשְׁמָעִים. מְקֻבָּלִים הֵם לַבְּרִיּוֹת:

מִזַּעֲקַת מוֹשֵׁל בַּכְּסִילִים. משֶׁה נִפְטַר זֶה כַּמָּה שָׁנִים, וַעֲדַיִּין גְזֵרוֹתָיו מְקֻבָּלִים עַל יִשְׂרָאֵל, וְכַמָּה מַלְכֵי אֻמּוֹת גּוֹזְרִין גְזֵרוֹת עַל יִשְׂרָאֵל, וְאֵין דִּבְרֵיהֶם מִתְקַיְּמִין:

פסוק יח

טוֹבָה חָכְמָה מִכְּלֵי קְרָב. חָכְמָתָהּ שֶׁל סֶרַח, שֶׁנֶּאֱמַר, "וַתָּבוֹא הָאִשָּׁה אֶל הָעָם בְּחָכְמָתָהּ", עָמְדָה לָהֶם יוֹתֵר מִכְּלֵי קְרָב, שֶׁהָיָה בְיָדָם לְהִלָּחֵם עִם יוֹאָב:

וְחוֹטֶא אֶחָד יְאַבֵּד טוֹבָה הַרְבֵּה. אִלּוּלֵי שֶׁהָרְגָה לְשֶׁבַע בֶּן בִּכְרִי, הָיוּ כֻלָּם אֲבוּדִים עַל יָדוֹ.

דָּבָר אַחֵר: וְחוֹטֶא אֶחָד יְאַבֵּד טוֹבָה הַרְבֵּה. הֲרֵי שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל מֶחֱצָה צַדִּיקִים וּמֶחֱצָה רְשָׁעִים, וּבָא אֶחָד וְחָטָא וַעֲשָׂאָן מְרֻבִּים, נִמְצָא שֶׁהִכְרִיעַ אֶת כֻּלָּם לְחוֹבָה:

תוכן העניינים

רש"י על קהלת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה