רש"י על קהלת· רש״י
פרק ט · פסוק ו
גַּם אַהֲבָתָם. שֶׁאָהֲבוּ פֶתִי וְלָצוֹן:
גַּם שִׂנְאָתָם. שֶׁשָּׂנְאוּ דָעַת:
גַּם קִנְאָתָם. שֶׁהִקְנִיאוּ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּמַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם:
וְחֵלֶק אֵין לָהֶם וְגוֹ' בְּכֹל אֲשֶׁר נַעֲשֶׂה וְגוֹ'. לֹא הוֹעִיל לָהֶם זְכוּת בֵּן וּבַת לְאוֹתָן רְשָׁעִים שֶׁעָבְדוּ עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וְאֵין לָהֶם כַּפָּרָה לְאַחַר מִיתָה: