רש"י על קהלת· רש״י
פרק ז · פסוק ח
טוֹב אַחֲרִית דָּבָר מֵרֵאשִׁיתוֹ. כְּמַשְׁמָעוֹ, בְּרֵאשִׁית הַדָּבָר, אֵין אָנוּ יוֹדְעִים מַה יְּהֵא בְסוֹפוֹ, אֲבָל כְּשֶׁאַחֲרִית טוֹב, נִגְמַר בְּטוֹב.
דָּבָר אַחֵר: טוֹב אַחֲרִית דָּבָר מֵרֵאשִׁיתוֹ. בִּזְמַן שֶׁהוּא מֵרֵאשִׁיתוֹ טוֹב, שֶׁנִּתְכַּוְּנוּ לְטוֹבָה כְּשֶׁהִתְתִילוּ בּוֹ. רַבִּי מֵאִיר הֲוָה קָאִים וְדָרִישׁ כּוּלֵיהּ מִלְתָא בֶּאֱלִישָׁע בֶּן אֲבוּיָה בְּמִדְרַשׁ קֹהֶלֶת:
אֶרֶךְ רוּחַ. הַמַּאֲרִיךְ רָגְזוֹ, וְאֵינוֹ מְמַהֵר לָרִיב: