אור ברסלב

רש"י על קהלת· רש״י

פרק ז

פרק ו

פסוק א

טוֹב שֵׁם מִשֶּׁמֶן טוֹב. יָפֶה לְאָדָם שֵׁם טוֹב מִשֶּׁמֶן טוֹב. וּבְיוֹם הַמָּוֶת טוֹב הַשֵּׁם מִיּוֹם הִוָּלְדוֹ לְכַךְ הֻקַּשׁ שֵׁם טוֹב לְשֶׁמֶן יוֹתֵר מִשְּׁאָר מַשְׁקִין, שֶׁהַשֶּׁמֶן אַתָּה נוֹתֵן לְתוֹכוֹ מַיִם, וְהוּא צָף וְעוֹלֶה וְנִכָּר, אֲבָל שְׁאָר מַשְׁקִים, אַתָּה נוֹתֵן לְתוֹכָן מַיִם, וְהֵם בּוֹלְעִים.

טוֹב שֵׁם מִשֶּׁמֶן טוֹב. שֶׁמֶן טוֹב יוֹרֵד לְמַטָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: "כַּשֶּׁמֶן הַטּוֹב . . . יוֹרֵד עַל הַזָּקָן". שֵׁם טוֹב עוֹלֶה לְמַעְלָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ". שֶׁמֶן טוֹב לְשָׁעָה, וְשֵׁם טוֹב לְעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: "יְהִי שְׁמוֹ לְעוֹלָם". שֶׁמֶן טוֹב הוֹלֵךְ מִקִּיטוֹן לִטְרַקְלִין וְלֹא יוֹתֵר, וְשֵׁם טוֹב לְסוֹף הָעוֹלָם. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי סִימוֹן: "מָצִינוּ בַּעֲלֵי שֶׁמֶן טוֹב נִכְנְסוּ לִמְקוֹם הַחַיִּים וְיָצְאוּ שְׂרוּפִים, וְהֵם נָדָב וַאֲבִיהוּא שֶׁנִּמְשְׁחוּ בְשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה, וּמָצִינוּ בַּעֲלֵי שֵׁם טוֹב שֶׁנִּכְנְסוּ לִמְקוֹם הַמִּיתָה וְיָצְאוּ חַיִּים, חֲנַנְיָה, מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה, שֶׁיָּצְאוּ מִכִּבְשַׁן הָאֵשׁ:

וְיוֹם הַמָּוֶת מִיּוֹם הִוָּלְדוֹ. נוֹלְדָה מִרְיָם, אֵין הַכֹּל יוֹדְעִין מָה הִיא. מֵתָה, נִסְתַּלְּקָה הַבְּאֵר. וְכֵן אַהֲרֹן בְּעַמּוּד עָנָן, וְכֵן משֶׁה בְמָן:

פסוק ב

טוֹב לָלֶכֶת אֶל בֵּית אֵבֶל. מִדָּה הַנּוֹהֶגֶת בַּחַיִּים וּבַמֵּתִים:

מִלֶּכֶת אֶל בֵּית מִשְׁתֶּה. שֶׁהִיא מִדָּה שֶׁאֵינָהּ נוֹהֶגֶת אֶלָּא בַחַיִּים:

בַּאֲשֶׁר הוּא סוֹף כָּל הָאָדָם. בִּשְׁבִיל שֶׁהָאֵבֶל הוּא סוֹף כָּל הָאָדָם. סוֹפוֹ שֶׁל כָּל אָדָם לָבֹא לִידֵי כָּךְ. לְפִיכָךְ, הַחַי יִתֵּן אֶל לִבּוֹ, כָּל מַה שֶּׁאֶגְמֹל חֶסֶד עִם הַמֵּת, אֶצְטָרֵךְ אֲנִי שֶׁיִּגְמְלוּ לִי בְמוֹתִי, דְּיִדַּל יִדְלוּנֵיהּ, דְּיִטְעַן יִטְעֲנוּנֵיהּ, דְיִסְפֹּד יִסְפְּדוּנֵיה, דִּילַוֶּה יְלַוִּנֵיהּ.

דָּבָר אַחֵר: בַּאֲשֶׁר הוּא סוֹף כָּל הָאָדָם. שֶׁהַמִּיתָה הִיא סוֹף כָּל יְמֵי הָאָדָם, וְאִם לֹא עַכְשָׁיו גּוֹמֵל לוֹ חֶסֶד, לֹא יִגְמֹל לוֹ עוֹד, אֲבָל בֵּית הַמִּשְׁתֶּה, זִמְּנוֹ וְלֹא הָלַךְ, יוּכַל לוֹמַר לוֹ: "סוֹפָךְ שֶׁיִּוָּלֵד לְךָ בֵן, וְשָׁם אֶהְיֶה עִמָּךְ, תָּבֹא לָךְ שִׂמְחַת חֲתוּנַת בִּנְךָ וְשָׁם אֵלֵךְ:

וְהַחַי יִתֵּן אֶל לִבּוֹ. הַדָּבָר הַזֶּה, שֶׁאִם לֹא עַכְשָׁיו יִגְמֹל לוֹ חֶסֶד, לֹא יִגְמֹל לוֹ עוֹד:

פסוק ג

טוֹב כַּעַס מִשְּׂחוֹק. מִי שֶׁרוֹדֶפֶת מִדַּת הַדִּין אַחֲרָיו, אַל יִצְטַעֵר. טוֹב הָיָה לָהֶם לְדוֹר הַמַּבּוּל אִם הֶרְאָם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא פָּנִים זְעוּמוֹת עַל עֲבֵרוֹת שֶׁבְּיָדָם, מִשְּׂחוֹק שֶׁשָּׂחַק עִמָּהֶם, שֶׁאִלּוּ הֶרְאָה לָהֶם קִימְעָא רוֹעַ פָּנִים, הָיוּ חוֹזְרִים לְמוּטָב. טוֹב הָיָה לַאֲדוֹנִיָּהוּ אִם עֲצָבוֹ אָבִיו עַל כָּל עֲבֵרָה שֶׁהָיָה עוֹשֶׂה, מִשְּׂחוֹק שֶׁהֶרְאָה לוֹ וּבְסוֹף נֶהֱרַג עָלָיו:

יִיטַב לֵב. יַהֲפֹךְ לֵב הָאָדָם לְהֵיטִיב דְּרָכָיו:

פסוק ד

לֵב חֲכָמִים בְּבֵית אֵבֶל. מַחֲשַׁבְתָּם עַל יוֹם הַמִּיתָה:

וְלֵב כְּסִילִים בְּבֵית שִׂמְחָה. אֵין חֲרֵדִים מִיּוֹם הַמִּיתָה וְלִבָּם בָּרִיא כְאוּלָם:

פסוק ו

כִּי כְקוֹל הַסִּירִים. עֲצֵי קוֹצִים, אשפינ"ט בְּלַעַ"ז:

תַּחַת הַסִּיר. תַּחַת סִיר נְחשֶׁת הַכָּפוּי עַל תַּבְעֵרַת קוֹצִים, וְהֵם מְקַשְׁקְשִׁים לְתוֹכָהּ. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: כָּל קִיסַיָּא, כַּד אִינוּן דָּלְקִין, לֵית קָלְהוֹן אָזִיל. בְּרַם, הָלֵין סִירַיָּתָא, קָלְהוֹן אָזִיל, לְמֵימָר, אַף אֲנָן מִן קִיסַיָּא. מוֹדִיעִים שֶׁאַף אָנוּ מִן הָעֵצִים, וְיֵשׁ צוֹרֶךְ בָּנוּ. אַף הַכְּסִילִים מַרְבִּים דְּבָרִים, לוֹמַר: "גַּם אָנוּ מִן הַחֲשׁוּבִים":

וְגַּם זֶה הָבֶל. וְעָמָל הוּא, שֶׁמָּסַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַבְּרִיּוֹת לִהְיוֹת יְגֵעִים וּמְקַנְתְּרִים בָּהֶם:

פסוק ז

כִּי הָעשֶׁק יְהוֹלֵל חָכָם. כְּשֶׁהַכְּסִיל מְקַנְתֵּר אֶת הֶחָכָם, מְעַרְבֵּב דַּעְתּוֹ, וְגַם הוּא נִכְשָׁל. דָּתָן וַאֲבִירָם קִנְתְּרוּ אֶת משֶׁה, לוֹמַר: "יֵרֶא ה' עֲלֵיכֶם וְיִשְׁפֹּט וְגוֹ'", וִיְעִרְבְּבוּהוּ וְאִבְּדוּ אֶת לִבּוֹ, וְגָרְמוּ לוֹ שֶׁהִקְפִּיד כְּנֶגֶד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְאָמַר, "וְהַצֵּל לֹא הִצַּלְתָּ אֶת עַמֶּךָ", וְנֶעֱנַשׁ בַּדָּבָר, שֶׁהֱשִׁיבוֹ, "עַתָּה תִרְאֶה", וְלֹא תִרְאֶה בְמִלְחֶמֶת ל"א מְלָכִים:

לֵב מַתָּנָה. לֵב חָכְמָה, שֶׁהִיא מַתָּנָה לְאָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר, "כִּי ה' יִתֵּן חָכְמָה":

עשֶׁק. לְשׁוֹן רִיב וְקִנְתּוּרִין. יֵשׁ פָּנִים אֲחֵרִים מַפְרִידִין הַמִּקְרָאוֹת זוּ מִזּוּ וְ"כִי" הָאָמוּר בְּרֹאשׁ הַמִּקְרָא מוֹכִיחַ שֶׁמְּחֻבָּר לַמִּקְרָא שֶׁלְּפָנָיו:

פסוק ח

טוֹב אַחֲרִית דָּבָר מֵרֵאשִׁיתוֹ. כְּמַשְׁמָעוֹ, בְּרֵאשִׁית הַדָּבָר, אֵין אָנוּ יוֹדְעִים מַה יְּהֵא בְסוֹפוֹ, אֲבָל כְּשֶׁאַחֲרִית טוֹב, נִגְמַר בְּטוֹב.

דָּבָר אַחֵר: טוֹב אַחֲרִית דָּבָר מֵרֵאשִׁיתוֹ. בִּזְמַן שֶׁהוּא מֵרֵאשִׁיתוֹ טוֹב, שֶׁנִּתְכַּוְּנוּ לְטוֹבָה כְּשֶׁהִתְתִילוּ בּוֹ. רַבִּי מֵאִיר הֲוָה קָאִים וְדָרִישׁ כּוּלֵיהּ מִלְתָא בֶּאֱלִישָׁע בֶּן אֲבוּיָה בְּמִדְרַשׁ קֹהֶלֶת:

אֶרֶךְ רוּחַ. הַמַּאֲרִיךְ רָגְזוֹ, וְאֵינוֹ מְמַהֵר לָרִיב:

פסוק ט

אַל תְּבַהֵל. אַל תְּמַהֵר:

פסוק י

אַל תֹּאמַר מֶה הָיָה שֶׁהַיָּמִים וְגוֹ'. אַל תִּתְמַהּ עַל הַטּוֹבָה שֶׁהָיְתָה בָאָה עַל הַצַּדִּיקִים הָרִאשׁוֹנִים, כְּדוֹר הַמִּדְבָּר וְדוֹרוֹ שֶׁל יְהוֹשֻׁעַ וְדוֹרוֹ שֶׁל דָּוִד:

כִּי לֹא מֵחָכְמָה שָׁאַלְתָּ. שֶׁהַכֹּל לְפִי זְכוּת הַדּוֹרוֹת:

פסוק יא

טוֹבָה חָכְמָה וְגוֹ'. חָכְמָתָם עָמְדָה לָהֶם עִם נַחֲלַת זְכוּת אֲבוֹתָם, כִּי טוֹבָה הִיא הַחָכְמָה:

וְיֹתֵר לְרֹאֵי הַשָּׁמֶשׁ. יִתְרוֹן הִיא הַחָכְמָה לְכָל הַבְּרִיּוֹת:

לְרֹאֵי הַשָּׁמֶשׁ. הֵן כָּל הַבְּרִיּוֹת, כְּדִתְנַן: "הַנּוֹדֵר מֵרוֹאֵי הַחַמָּה אָסוּר אַף בְּסוּמִין. לֹא נִתְכַּוֵּן זֶה אֶלָּא בְמִי שֶׁהַחַמָּה רוֹאָה אוֹתוֹ:

פסוק יב

כִּי בְּצֵל הַחָכְמָה בְּצֵל הַכָּסֶף. כָּל מִי שֶׁיֶּשְׁנוֹ בְצֵל הַחָכְמָה יֶשְׁנוֹ בְצֵל הַכָּסֶף, שֶׁהַחָכְמָה גוֹרֶמֶת לְעשֶׁר שֶׁיָּבֹא:

וְיִתְרוֹן דַּעַת הַחָכְמָה תְּחַיֶּה בְעָלֶיהָ. וְעוֹד הַחָכְמָה יְתֵרָה עַל הַכֶּסֶף, שֶׁהַחָכְמָה תְּחַיֶּה בְעָלֶיהָ:

פסוק יג

רְאֵה אֶת מַעֲשֵׂה הָאֱלֹהִים. הֵיאַךְ הוּא מְתֻקָּן, הַכֹּל לְפִי הַפְּעֻלָּה שֶׁל אָדָם: גַּן עֵדֶן לַצַּדִּיקִים, גֵיהִנֹּם לָרְשָׁעִים. רְאֵה לְךָ בְּאֵיזֶה תִדְבָּק:

כִּי מִי יוּכַל לְתַקֵּן. לְאַחַר מִיתָה אֶת הַדָּבָר אֲשֶׁר עִוְּתוֹ בְחַיָּיו:

פסוק יד

בְּיוֹם טוֹבָה הֱיֵה בְטוֹב. בְּיוֹם שֶׁיֵּשׁ בְּיָדְךָ לַעֲשׂוֹת טוֹבָה, הֱיֵה בְעוֹשֵׂי הַטּוֹבָה:

וּבְיוֹם רָעָה רְאֵה. כְּשֶׁתָּבוֹא הָרָעָה עַל הָרְשָׁעִים, אַתָּה תִהְיֶה מִן הָרוֹאִים, שֶׁנֶּאֱמַר, "וְיָצְאוּ וְרָאוּ בְּפִגְרֵי הָאֲנָשִׁים וְגוֹ'", וְלֹא תִהְיֶה מִן הַנִּרְאִים: "וְהָיוּ דֵרָאוֹן לְכָל בָּשָׂר":

גַּם אֶת זֶה לְעֻמַּת זֶה. הַטּוֹבָה וּשְׂכַר פְּעֻלָּתָהּ לְעֻמַּת הָרָעָה וּשְׂכַר פְּעֻלָּתָהּ:

שֶׁלֹּא יִמְצָא הָאָדָם אַחֲרָיו מְאוּמָה. לְהַרְהֵר אַחֲרָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא:

פסוק טו

יֵשׁ צַדִּיק אֹבֵד בְּצִדְקוֹ. אַף עַל פִּי שֶׁהוּא אוֹבֵד, עוֹדֶנּוּ עוֹמֵד בְּצִדְקוֹ. מַעֲשֵׂה בְּיוֹסֵף בֶּן פִּנְחָס הַכֹּהֵן שֶׁעָלְתָה נִימָא בְרַגְלוֹ. קָרְאוּ לְרוֹפֵא לַחֲתּוֹךְ רַגְלוֹ. אָמַר לֵיהּ: "כְּשֶׁאַתָּה מַגִּיעַ לְחוּט הַשַּׂעֲרָה, הוֹדִיעֵנִי". וְכֵן עָשָׂה, קָרָא לְחוּנְיָא בְּנוֹ, אָמַר לוֹ: "בְּנִי, עַד כַּאן הָיִיתָ חַיָּב לִטַּפֵּל בִּי. מִכַּאן וְאֵילֵךְ אֵין אַתָּה חַיָּב לִטַּפֵּל בִּי, שֶׁאֵין כֹּהֵן מִטַּמֵּא לְאֵבֶר מִן הַחַי מֵאָבִיו:

פסוק טז

אַל תְּהִי צַדִּיק הַרְבֵּה. כְּשָׁאוּל, שֶׁדִּמָּה לִהְיוֹת צַדִּיק וְרִחֵם עַל הָרְשָׁעִים:

וְאַל תִּתְחַכַּם יוֹתֵר. לָדוּן קַל וָחֹמֶר שֶׁל שְׁטוּת, וּמַה עַל נֶפֶשׁ אַחַת אָמְרָה תוֹרָה, הָבֵא עֶגְלָה עֲרוּפָה, וְכוּ':

פסוק יז

אַל תִּרְשַׁע הַרְבֵּה. אֲפִלּוּ רָשַׁעְתָּ מְעַט, אַל תּוֹסִיף לְהַרְשִׁיעַ:

לָמָּה תָמוּת בְּלֹא עִתֶּךָ. כְּשָׁאוּל, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיָּמָת שָׁאוּל בְּמַעֲלוֹ אֲשֶׁר מָעַל" בְּנֹב עִיר הַכֹּהֲנִים וּבַעֲמָלֵק:

פסוק יח

טוֹב אֲשֶׁר תֶּאֱחֹז בָּזֶה וְגוֹ'. אֱחוֹז בְּצֶדֶק וּבְרֶשַׁע. אִם אָמַר הַנָּבִיא הַצַּדִיק דָּבָר שֶׁהוּא דוֹמֶה לְךָ לְרֶשַׁע, כְּגוֹן שֶׁאָמַר שְׁמוּאֵל לְשָׁאוּל, אַל יֵקַל בְּעֵינֶיךָ לְפַקְפֵק בּוֹ:

יֵצֵא אֶת כֻּלָּם. יְדֵי שְׁנֵיהֶם, יְקַיֵּם הַצֶּדֶק וְהָרֶשַׁע כְּהִלְכָתָן:

פסוק יט

הַחָכְמָה תָּעֹז לֶחָכָם. לְפִי שֶׁאָמַר, "אַל תִּרְשַׁע הַרְבֵּה", אִם רָשַׁעְתָּ מְעַט, אַל תּוֹסִיף עָלָיו, אֶלָּא פַּשְׁפֵּשׁ בְּמַעֲשֶׂיךָ וּתְהֵא תוֹהֵא עַל הַחֵטְא, אָמַר, "הַחָכְמָה תָּעֹז לֶחָכָם", שֶׁהִיא יוֹעַצְתּוֹ לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה:

מֵעֲשָׂרָה שַׁלִּיטִים. מָצִינוּ בְיֹאשִׁיָּהוּ שֶׁהֵעִיד עָלָיו הַכָּתוּב, "וְכָמֹהוּ לֹא הָיָה לְפָנָיו מֶלֶךְ וְגוֹ'". הֲרֵי עָמְדָה לוֹ חָכְמָתוֹ, שֶׁפִּשְׁפֵּשׁ בְמַעֲשָׂיו וְטוֹב לוֹ מֵעֲשָׂרָה מְלָכִים שֶׁהִרְשִׁיעוּ וְלֹא שָׁבוּ מִדַּרְכָּם:

אֲשֶׁר הָיוּ בָּעִיר. בִּיְרוּשָׁלַיִם: רְחַבְעָם, אֲבִיָּה, אֲחַזְיָה, יוֹאָשׁ אַחֲרֵי מוֹת יְהוֹיָדָע, אֲמַצְיָה, אָחָז, מְנַשֶּׁה, אָמוֹן, יְהוֹיָקִים, צִדְקִיָּהוּ:

פסוק כ

כִּי אָדָם אֵין צַדִּיק בָּאָרֶץ. לְפִיכָךְ, צָרִיךְ לְפַשְׁפֵּשׁ בְּמַעֲשָׂיו:

פסוק כא

גַּם לְכָל הַדְּבָרִים וְגוֹ'. לְפִי שֶׁמְּדַבֵּר בְּשָׁאוּל שֶׁקִּבֵּל לְשׁוֹן הָרַע עַל נוֹב עִיר הַכֹּהֲנִים, וְעָלָיו נֶאֱמַר: "אַל תִּרְשַׁע הַרְבֵּה", אָמַר: "גַּם לְכָל הַדְבָרִים וְגוֹ'", אֲשֶׁר יְדַּבְּרוּ אֵלֶיךָ הוֹלְכֵי רָכִיל, אַל תִּתֵּן לִבְּךָ לְקַבְּלָן:

אֲשֶׁר לֹא תִשְׁמַע אֶת עַבְדְּךָ מְקַלְּלֶךָ. אֵין טוֹב אֲשֶׁר תַּטֶּה אָזְנְךָ לִשְׁמוֹעַ אֶת עַבְדְּךָ מְקַלְּלֶךָ.

דָּבָר אַחֵר: מֵעֲשָׂרָה שַׁלִּיטִים. אֵלּוּ עֲשָׂרָה דְבָרִים הַמְחַיְּבִים אֶת הָאָדָם: שְׁתֵּי עֵינָיו מָרְאִין אוֹתוֹ דִבְרֵי עֲבֵרָה. שְׁתֵּי אָזְנָיו מַשְׁמִיעִין אוֹתוֹ דְבָרִים בְּטֵלִים. שְׁתֵּי יָדָיו שֶׁגּוֹזֵל וְחוֹמֵס בָּהֶן. שְׁתֵּי רַגְלָיו שֶׁמוֹלִיכִין אוֹתוֹ לִדְבַר עֲבֵרָה. וּפִיו וְלִבּוֹ.

דָּבָר אַחֵר: הַחָכְמָה תָּעֹז לֶחָכָם. זֶה נֹחַ. מֵּעֲשָׂרָה שַׁלִּיטִים. מֵעֲשָׂרָה דוֹרוֹת שֶׁלְּפָנָיו.

דָּבָר אַחֵר: לֶחָכָם. זֶה אָבְרָהָם. מֵעֲשָׂרָה שַׁלִּיטִים. מֵעֲשָׂרָה דוֹרוֹת שֶׁלְפָנָיו.

דָּבָר אַחֵר: לֶחָכָם. זֶה יוֹסֵף. מֵעֲשָׂרָה שַׁלִּיטִים. אֵלּוּ אֶחָיו.

דָּבָר אַחֵר: לֶחָכָם. זֶה משֶׁה. מֵעֲשָׂרָה שַׁלִּיטִים. עֲשָׂרָה דְבָרִים הַמְּשַׁמְשִׁין אֶת הַגּוּף עַל יְדֵי מַאֲכָל: מִן פּוּמָא לְוֶשְׁטָא וּמִן וֶשְׁטָא לְכַרְסָא וְכוּ' כִּדְאִיתָא בְמִדְרַשׁ קֹהֶלֶת. וְחָכְמָתוֹ עָמְדָה לוֹ לְמשֶׁה שֶׁלֹּא נִצְטָרֵךְ לְמַאֲכָל אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לָיְלָה. כָּל הַפָּנִים הַלָּלוּ בַמִּדְרָשׁ, וְאֵינִי יָכוֹל לְיַשֵּׁב עֲלֵיהֶן מִקְרָא שֶׁלְּאַחֲרָיו: "כִּי אָדָם אֵין צַּדִּיק בָּאָרֶץ".

פסוק כג

כָּל זֹה נִסִּיתִי בַחָכְמָה מוּסָב עַל מִקְרָאוֹת שֶׁלְּמַטָּן (סְפָרִים אֲחֵרִים: וְלֹא) וְעַל שֶׁלְּמַעְלָן:

נִסִּיתִי בַחָכְמָה. בַּתּוֹרָה:

אָמַרְתִּי אֶחְכָּמָה. לָדַעַת אֶת הַחָכְמָה:

וְהִיא רְחוֹקָה מִמֶּנִּי. וּמָה הִיא זוּ?:

פסוק כד

רָחוֹק מַה שֶׁהָיָה. אֶת הַדְּבָרִים הָרְחוֹקִים שֶׁהָיוּ בִיצִירַת בְּרֵאשִׁית:

וְעָמֹק עָמֹק הוּא "מִי יִמְצָאֶנּוּ", שֶׁאֵין לִי רְשׁוּת לְהַרְהֵר בָּהֶן, מַה לְּמַעְלָה וּמַה לְּמַטָּה, מַה לְּפָנִים וּמַה לְּאָחוֹר: וְעוֹד:

פסוק כה

סַּבּוֹתִי. לָדַעַת וְלָתוּר וּלְבַקֵּשׁ חָכְמַת פָּרָשַׁת פָּרָה אֲדֻמָּה וְחֶשְׁבּוֹן קֵץ הַגְּאֻלָּה:

וְלָדַעַת רֶשַׁע כֶּסֶל. לַעֲמֹד עַל סוֹף דַּעְתָּה שֶׁל אַפִּיקוֹרְסוּת וְסִכְלוּת הוֹלֵלוֹת, מְעֻרְבָּב וּמְשֻּׁעְמָם שֶׁבָּהּ:

פסוק כו

וּמוֹצֶא אֲנִי מַר מִמָּוֶת. שֶׁהִיא קָשָׁה מֵעֲשָׂרָה דְבָרִים הַקָּשִׁים שֶׁנִּבְרְאוּ בָעוֹלָם, כִּדְאִיתָא בְּבָבָא בַּתְרָא בְּ"הַשֻּׁתָּפִין". "וּמוֹצֶא אֲנִי מַר" וְקָשֶׁה מִמֶּנָּה "אֶת הָאִשָּׁה", זוּ הַמִּנוּת:

וַחֲרָמִים לִבָּהּ. לְשׁוֹן מִכְמֹרֶת, כְּמוֹ, "יְגֹרֵהוּ בְחֶרְמוֹ וְיַאַסְפֵהוּ בְּמִכְמַרְתּוֹ":

אֲסוּרִים יָדֶיהָ. וּמִשֶּׁהֶחֱזִיקָה בְאָדָם, הֲרֵי הוּא כְנִקְשַׁר בְּקִשּׁוּרֵי עֲבוֹתוֹת:

אֲסוּרִים. שֵׁם דָּבָר שֶׁל קִּשׁוּרִים, כְּמוֹ "וַיִּמַּסוּ אֱסוּרָיו", קִשּׁוּרָיו. וְכֵן פֵּרְשׁוֹ מְנַחֵם:

פסוק כז

רְאֵה זֶה מָצָאתִי אָמְרָה קֹהֶלֶת אַחַת לְאַחַת לִמְצֹא חֶשְׁבּוֹן. כָּל הַמִּצְוֹת שֶׁהַצַּדִּיקִים עוֹשִׂים וְהָעֲבֵרוֹת שֶׁהָרְשָׁעִים עוֹבְרִים נִמְנִים לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַחַת אֶל אַחַת עַד שֶׁמִּצְטָרְפוֹת לְחֶשְׁבּוֹן גָּדוֹל. כַּךְ פֵּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ בְמַסֶּכֶת סוֹטָה:

אָמְרָה קֹהֶלֶת. אָמְרָה קְבוּצַת הַחָכְמָה, וְאָמְרָה נַפְשׁוֹ הַמַּשְׂכֶּלֶת הַמְקַבֶּצֶת הַחָכְמָה:

קֹהֶלֶת. לְשׁוֹן נְקֵבָה הִיא, וּכְשֶׁהוּא אוֹמְרוֹ בִלְשׁוֹן זָכָר, מוּסָב עַל הַקּוֹבְצָהּ, וְהוּא שְׁלֹמֹה. וּבַמִּדְרָשׁ מָצִינוּ: אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה בֶּן אֶלְעָזָר: רוּחַ הַקֹּדֶשׁ פְּעָמִים מְשִׂיחָה בִלְשׁוֹן זָכָר, וּפְעָמִים מְשִׂיחָה בִלְשׁוֹן נְקֵבָה. כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר "עֶזְרִי וּמְפַלְטִי אַתָּה", וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר "עֶזְרָתִי וּמְפַלְטִי אַתָּה". כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר "מְבַשֵּׂר מַשְׁמִיעַ שָׁלוֹם", וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר "קוֹל מְבַשֶּׂרֶת צִיּוֹן":

פסוק כח

אֲשֶׁר עוֹד בִּקְשָׁה נַפְשִׁי. לְבַד אֵלֶּה הָאֲמוּרִים לְמַעְלָה שֶׁבִּקַּשְׁתִּים וְלֹא מְצָאתִים, בִּקְשָׁה עוֹד נַפְשִׁי כְּשֵׁרָה בְנָשִׁים וְלֹא מָצָאתִי, כִּי כֻלָּן דַּעְתָּן קַלָּה עֲלֵיהֶן:

אָדָם אֶחָד מֵאֶלֶף מָצָאתִי. בְּנוֹהֵג שֶׁבָּעוֹלָם, אֶלֶף נִכְנָסִים לְמִקְרָא, אֵין יוֹצְאִים מֵהֶם לְהַצְלִיחַ שֶׁרְאוּיִם לְמִשְׁנָה אֶלָּא מֵאָה, וְאוֹתָם מֵאָה שֶׁנִּכְנְסוּ לְמִשְׁנָה, אֵין יוֹצְאִים מֵהֶם לִגְמָרָא אֶלָּא עֲשָׂרָה, וְאוֹתָן עֲשָׂרָה שֶׁנִּכְנָסִין לִגְמָרָא, אֵין מַצְלִיחַ מֵהֶם אֶלָּא אֶחָד לְהוֹרָאָה, הֲרֵי אֶחָד מֵאֶלֶף:

וְאִשָּׁה בְכָל אֵלֶּה. אֲפִלּוּ בְאֶלֶף, לְכַךְ אַתָּה צָרִיךְ לְהִזָּהֵר בָּהּ:

פסוק כט

לְבַד רְאֵה זֶה מָצָאתִי. שֶׁבָּאָה לְעוֹלָם תַּקָּלָה עַל יָדָהּ:

אֲשֶׁר עָשָׂה. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הָאָדָם הָרִאשׁוֹן יָשָׁר:

וְהֵמָּה. מִּשֶּׁנִּזְדַּוְּגָה לוֹ חַוָּה אִשְׁתּוֹ וְנַעֲשׂוּ שְׁנַיִם וְנִקְרְאוּ "הֵמָּה":

בִּקְשׁוּ חִשְּׁבֹנוֹת רַבִּים. מְזִמּוֹת וּמַחֲשָׁבוֹת שֶׁל חֵטְא. כַּךְ נִדְרָשׁ בַּמִּדְרָשׁ:

תוכן העניינים

רש"י על קהלת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה