אור ברסלב

רש"י על קהלת· רש״י

פרק ד

פרק ג

פסוק א

וְשַׁבְתִּי אֲנִי וָאֶרְאֶה. בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ:

אֶת־כָּל־הָעֲשֻׁקִים. הַנַּעֲשִׂים עֲשׁוּקִים בְּגֵיהִנֹּם בַּמַּעֲשִׂים אֲשֶׁר נַעֲשִׂים:

תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ. תַּחַת חֲלִיפִים שֶׁל הַתּוֹרָה:

וְהִנֵּה דִּמְעַת הָעֲשֻׁקִים. בּוֹכִים עַל נַפְשׁוֹתֵיהֶם הָעֲשׁוּקוֹת בְּיַד מַלְאֲכֵי מַשְׁחִית וְאַכְזָרִים, וְכֵן הוּא אוֹמֵר, "עֹבְרֵי בְּעֵמֶק הַבָּכָא מַעְיָן יְשִׁיתוּהוּ"; אֵלּוּ יוֹרְדֵי גֵיהִנֹּם. וְאַף מִקְרָא זֶה כַּךְ נִדְרָשׁ בְּסִפְרֵי:

וּמִיַּד עשְׁקֵיהֶם כֹּחַ. עוֹשְׁקֵיהֶם מַכְרִיחִים וְתוֹקְפִים אוֹתָם בְּכֹחַ:

פסוק ב

שֶׁכְּבָר מֵתוּ. עַד שֶׁלֹּא שָׁלַט בָּהֶם יֵצֶר הָרַע הַזֶּה לִדְחוֹתָם מִן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כְּגוֹן אָבוֹת הָרִאשׁוֹנִים, שֶׁלֹּא נַעֲנָה משֶׁה אֶלָּא עַל יְדֵיהֶן, וּכְגוֹן דָּוִד אָבִי, שֶׁלֹּא נַעֲנֵיתִי אֲנִי בְכ"ד רְנָנוֹת עַד שֶׁאָמַרְתִּי, "זָכְרָה לְחַסְדֵי דָּוִד עַבְדֶּךָ":

פסוק ג

עֲדֶן. עֲדַיִן:

אֲשֶׁר לֹא רָאָה אֶת־הַמַּעֲשֶׂה. רָאִיתִי בְמִדְרַשׁ קֹהֶלֶת, אֵלּוּ תתקע"ד דּוֹרוֹת שֶׁקֻּמְּטוּ לְהִבָּרְאוֹת וְלֹא נִבְרְאוּ:

פסוק ד

וְרָאִיתִי אֲנִי אֶת־כָּל־עָמָל. הֵן הָעֲבֵרוֹת, שֶׁהֵן עָמָל בְּעֵינֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא:

וְאֵת כָּל־כִּשְׁרוֹן הַמַּעֲשֶׂה. שֶׁאֵינוּ לְשֵׁם שָׁמַיִם, אֶלָּא לְקִנְאַת אִישׁ מֵרֵעֵהוּ, שֶׁשְּׁנֵיהֶם הָבֶל:

כִּי הִיא קִנְאַת אִישׁ. אֲשֶׁר הִיא קִנְאַת אִישׁ מֵרֵעֵהוּ:

פסוק ה

הַכְּסִיל. הָרָשָׁע:

חוֹבֵק אֶת־יָדָיו. וְאֵינוֹ יָגֵעַ, וְאֵינוֹ אוֹכֵל אֶלָּא מִן הַגָּזֶל:

וְאוֹכֵל אֶת־בְּשָׂרוֹ. לְיוֹם הַדִּין שֶׁרוֹאֶה צַדִּיקִים בְּכָבוֹד, וְהוּא נִדּוֹן. כַּךְ נִדְרָשׁ בְּסִפְרֵי:

פסוק ו

טוֹב מְלֹא כַף נָחַת. לִהְיוֹת קוֹנֶה נְכָסִים מְעַט מִיגִיעוֹ, שֶׁיְּהֵא בָהֶן נַחַת רוּחַ לְיוֹצְרוֹ:

מִמְּלֹא חָפְנַיִם. נְכָסִים הַרְבֵּה בַּעֲבֵרָה, שֶׁהוּא עָמָל וְעַצְבוּת רוּחַ לִפְנֵי הַמָּקוֹם:

פסוק ז

תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ. כְּמוֹ "תַּחַת הַשָּׁמָיִם":

פסוק ח

יֵשׁ אֶחָד וְאֵין שֵׁנִי. יֵשׁ לְךָ אָדָם שֶׁעוֹשֶׂה דְבָרָיו בִּיחִידִי:

גַּם בֵּן וָאָח אֵין לוֹ. אִם תַּלְמִיד חָכָם הוּא, אֵינוֹ קוֹנֶה לוֹ תַלְמִיד שֶׁהוּא כְבֵן, וְלֹא חָבֵר שֶׁהוּא כְּאָח. וְאִם רַוָּק הוּא, אֵינוּ נוֹשֵׂא אִשָּׁה לִהְיוֹת לוֹ כְאָח לְעֵזֶר וּלְהוֹלִיד בֵּן. וְאִם סוֹחֵר הוּא, אֵינוֹ קוֹנֶה לוֹ שֻׁתָּפִים, וְיוֹצֵא לְדֶרֶךְ יְחִידִי:

וְאֵין קֵץ לְכָל־עֲמָלוֹ. יָגֵעַ בְּגִירְסָא, וְאִם סוֹחֵר הוּא, עָמֵל בִּפְרַקְמַטְיָא:

גַּם־עֵינוֹ לֹא תִשְׂבַּע עשֶׁר. לֹא יְהֵא שָׂבֵעַ בְּטַעֲמֵי תוֹרָה, שֶׁהַרְבֵּה תוֹרָה לוֹמֵד אָדָם מִתַּלְמִידָיו. וּלְעִנְיַן הַמָּמוֹן, רוֹדֵף תָּמִיד אַחַר הַמָּמוֹן:

וּלְמִי אֲנִי עָמֵל. מֵאַחַר שֶׁאֵינִי מַעֲמִיד תַּלְמִידִים, וְאֵינִי נוֹשֵׂא אִשָּׁה לְהוֹלִיד בָּנִים:

פסוק ט

טוֹבִים הַשְּׁנַיִם. לְכָל־דָּבָר:

מִן־הָאֶחָד. לְפִיכָךְ, יִקְנֶה לוֹ אָדָם חָבֵר וְיִשָּׂא אִשָּׁה, אֲשֶׁר יֵשׁ לָהֶם יוֹתֵר רֶוַח בַּעֲמָלָם. הַרְבֵּה מְלָאכָה נַעֲשֵׂית בִּשְׁנַיִם, שֶׁאֵין הַיָּחִיד מַתְחִיל בָּהּ לְבַדּוֹ:

פסוק י

כִּי אִם־יִפֹּלוּ. כְּמַשְׁמָעוֹ. וּלְעִנְיַן הַמִּשְׁנָה, אִם תָּקְפָה עָלָיו מִשְׁנָה שֶׁלּוֹ, חֲבֵרוֹ מַחֲזִירָהּ לוֹ, אוֹ אִם יִכָּשֵׁל וְלֹא דִקְדֵּק אֶת־אֲשֶׁר שָׁמַע מִפִּי רַבּוֹ, בָּא חֲבֵירוֹ וּמַעֲמִידוֹ עַל הָאֱמֶת:

וְאִי לוֹ. וְאוֹי לוֹ:

פסוק יא

וְחַם לָהֶם. כְּמַשְׁמָעוֹ, וּלְעִנְיַן זָכָר וּנְקֵבָה, מִתְחַמְּמִים זֶה מִזֶּה וּמוֹלִידִים:

פסוק יב

וְאִם יִתְקְפוֹ הָאֶחָד. אִם בָּאוּ לִסְטִים עָלָיו לְתָקְפּוֹ אִם שְׁנַיִם הֵם, יַעַמְדוּ לְנֶגְדוֹ, וְכָל־שֶׁכֵּן אִם ג' הֵם, וְהַחוּט הַמְשֻׁלָּשׁ לֹא בִמְהֵרָה יִנָּתֵק. דָּבָר אַחֵר: מִי שֶׁהוּא תַּלְמִיד חָכָם, וּבְנוֹ וּבֶן־בְּנוֹ, שׁוּב אֵין תּוֹרָה פוֹסֶקֶת מִזַּרְעוֹ, וְכֵן הוּא אוֹמֵר, "לֹא יָמוּשׁוּ מִפִּיךָ וּמִפִּי זַרְעֲךָ וּמִפִּי זֶרַע זַרְעֲךָ". דָּבָר אַחֵר: חוּט הַמְשֻׁלָּשׁ בְּמִקְרָא וּבְמִשְׁנָה וּבְדֶרֶךְ אֶרֶץ לֹא בִמְהֵרָה הוּא חוֹטֵא. בְּפָנִים אֲחֵרִים נִדְרָשׁ בַּמִּדְרָשׁ: "יֵשׁ אֶחָד וְאֵין שֵׁנִי" לוֹ, אֲבָל אֵין סֵדֶר כָּל־הַמִּקְרָאוֹת הַלָּלוּ מִתְיַשֵּׁב עֲלֵיהֶם:

פסוק יג

טוֹב יֶלֶד מִסְכֵּן וְחָכָם. זֶה יֵצֶר טוֹב, וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ יֶלֶד? שֶׁאֵינוֹ בָא בְאָדָם עַד י"ג שָׁנָה:

מִסְכֵּן. שֶׁאֵין הָאֵבָרִים שׁוֹמְעִים לוֹ כְּמוֹ לְיֵצֶר הָרָע:

חָכָם. שֶׁמַּשְׂכִּיל אֶת־הָאָדָם לְדֶרֶךְ טוֹבָה:

מִמֶּלֶךְ זָקֵן וּכְסִיל. זֶה יֵצֶר הָרַע, שֶׁהוּא שַׁלִּיט עַל כָּל־הָאֵבָרִים. זָקֵן. שֶׁמִּשָּׁעָה שֶׁנּוֹלָד הַוְּלָד, הוּא נָתוּן בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר, "לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ": וּכְסִיל. שֶׁמַּתְעֵהוּ בְּדֶרֶךְ רָעָה, כַּךְ נִדְרָשׁ בַּמִּדְרָשׁ:

אֲשֶׁר לֹא־יָדַע לְהִזָּהֵר עוֹד. שֶׁהֲרֵי הִזְקִין, וְאֵינוֹ מְקַבֵּל תּוֹכֵחָה:

פסוק יד

כִּי־מִבֵּית הָסוּרִים יָצָא לִמְלֹךְ. מִמְּקוֹם הַטִּנֹּפֶת וְסִרְחוֹן, כְּדִמְתַרְגְּמִינָן "וַיִּבְאַשׁ" וּסְרִי:

כִּי גַּם בְּמַלְכוּתוֹ. מִּשֶׁמָּלַךְ בְּאָדָם, נוֹלַד הָרָשׁ הַמִּסְכֵּן הַטּוֹב מִמֶּנּוּ, וּבָא מִתּוֹךְ טָהֳרָה וְלֹא מִתּוֹךְ טִנֹּפֶת הָרֶחֶם, כַּךְ דְּרָשׁוּהוּ בַמִּדְרָשׁ. דָבָר אַחֵר: "כִּי טוֹב יֶלֶד מִסְכֵּן וְגוֹ'" כְּמַשְׁמָעוֹ. "אֲשֶׁר לֹא־יָדַע לְהִזָּהֵר עוֹד", שֶׁכְּבָר הִזְקִין בְּרִשְׁעוֹ וּכְסִילוּתו‍ֹ. "כִּי מִבֵּית הָאֲסוּרִים יָצָא לִמְלֹךְ", כִּי הַיֶּלֶד הַמִּסְכֵּן, סוֹפוֹ שֶׁיֹּאמְרוּ עָלָיו שֶׁיָּצָא לִמְלֹךְ מִתּוֹךְ עָנְיוֹ וּמִבֵּית אֲסוּרָיו, שֶׁהֲרֵי סַמֶּ"ךְ שֶׁל הָסוּרִים נָקוּד רָפֵי, וַהֲרֵי הוּא כְּמוֹ "הָאֲסוּרִים". (סְפָרִים אֲחֵרִים: כְּמוֹ, "וְלֹא־יַהֵל שָׁם עֲרָבִי", כְּמוֹ יַאֲהֵל) שֶׁכֵּן מָצִינוּ בְיוֹסֵף, שֶׁמָּלַךְ מִתּוֹךְ יְצִיאַת בֵּית הָאֲסוּרִים. וְכֵן דָּוִד, "אֲנִי לְקַחְתִּיךָ מִן־הַנָּוֶה מֵאַחַר הַצֹּאן":

כִּי גַּם בְּמַלְכוּתוֹ נוֹלַד רָשׁ. כִּי כָשֵׁר וְהָגוּן הוּא שֶׁיִּמְלֹךְ, כִּי גַּם בְּמַלְכוּתוֹ הוּא נֶהְפַּךְ מִמִּנְהַג הַשְּׂרָרָה וּמַקְטִין עַצְמוֹ אֵצֶל הַחֲכָמִים כְּמִדַּת הָרָשִׁים, וְכֵן, "וְעַיִר פֶּרֶא אָדָם יִוָּלֵד", שֶׁיֵּהָפֵךְ וְיִשְׁתַּנֶּה לוֹ מִמַּה שֶׁהָיָה כְעַיִר פֶּרֶא, וְיֵעָשֶׂה אָדָם:

נוֹלַד. נַעֲשָׂה, וּלְשׁוֹן הֹוֶה הוּא:

פסוק טו

רָאִיתִי אֶת־כָּל־הַחַיִּים וְגוֹ'. מָצָאתִי בְמִדְרַשׁ הַסֵּפֶר הַזֶּה: "זֶה דוֹר הַמַּבּוּל, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם 'וּמִכָּל־הָחַי'":

עִם הַיֶּלֶד הַשֵּׁנִי. אֲשֶׁר יִתְקַיֵּם תַּחַת אוֹתוֹ הַדּוֹר, שֶׁהֵם נֹחַ וּבָנָיו:

פסוק טז

אֵין־קֵץ לְכָל־הָעָם. פָּרִים וְרָבִים הָיוּ יוֹתֵר מִדַּאי, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר, "זַרְעָם נָכוֹן לִפְנֵיהֶם". אִשָּׁה מִתְעַבֶּרֶת וְיוֹלֶדֶת לִשְׁלשָׁה יָמִים. "יְשַׁלְּחוּ כַצֹּאן עֲוִילֵיהֶם":

לְכֹל אֲשֶׁר־הָיָה לִפְנֵיהֶם. אֵין קֵץ לְכָל־טוֹב שֶׁהָיָה לִפְנֵיהֶם, וְהַכֹּל אָבַד, וּבְרֶגַע שְׁאוֹל יֵחַתּוּ:

גַּם הָאַחֲרוֹנִים. דּוֹר הַפְלָגָה:

לֹא יִשְׂמְחוּ. גַּם הֵם בַּטּוֹב הַנִּתָּן בְּיָדָם:

כִּי־גַּם־זֶה. סוֹפוֹ שֶׁל הֶבֶל וְרַעְיוֹן רוּחַ כַּאֲשֶׁר אָדָם מְהַלֵּךְ אַחַר יִצְרוֹ:

פסוק יז

שְׁמֹר רַגְלְךָ כַּאֲשֶׁר תֵּלֵךְ אֶל־בֵּית הָאֱלֹהִים. הֵיאַךְ תֵּלֵךְ. אִם תָּבִיא תוֹדָה וְנִדְבַת שְׁלָמִים, הוּא הַטּוֹב, וּשְׁמֹר עַצְמְךָ, שֶׁלֹּא תִצְטָרֵךְ לֵילֵךְ בַּהֲבָאַת חַטָּאוֹת וַאֲשָׁמוֹת:

וְקָרוֹב. הֱוֵי לִשְׁמֹעַ דִּבְרֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וֶהֱוֵי טוֹב וְקָרוֹב לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא:

מִתֵּת הַכְּסִילִים זָבַח. שֶׁיֶּחֱטָא וְיָבִיא קָרְבָּן:

כִּי־אֵינָם יוֹדְעִים לַעֲשׂוֹת רָע. אֵין הַכְּסִיל מֵבִין שֶׁהוּא עוֹשֶׂה רַע לְעַצְמוֹ:

תוכן העניינים

רש"י על קהלת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה