אור ברסלב

רש"י על קהלת· רש״י

פרק ג

פרק ב

פסוק א

לַכֹּל זְמָן. אַל יִשְׂמַח הָאוֹסֵף בְּהוֹן מֵהֶבֶל, כִּי אִם עַכְשָׁיו הוּא בְיָדוֹ, עוֹד יִירָשׁוּהוּ צַדִּיקִים, אֶלָּא שֶׁעֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן, כִּי לְכָל־דָּבָר יֵשׁ זְמַן קָבוּעַ מָתַי יִהְיֶה:

לְכָל־חֵפֶץ. לְכָל־דָּבָר. כָּל־הַדְּבָרִים קְרוּיִם חֲפָצִים בִּלְשׁוֹן מִשְׁנָה:

פסוק ב

עֵת לָלֶדֶת. לְתִשְׁעָה חֳדָשִׁים:

וְעֵת לָמוּת. קֶצֶב שָׁנוֹת שֶׁל כָּל־דוֹר וָדוֹר:

עֵת לָטַעַת. גּוֹי וּמַמְלָכָה:

וְעֵת לַעֲקוֹר. עֵת יָבֹא לְהֵעָקֵר:

פסוק ג

עֵת לַהֲרוֹג. אוּמָּה שְׁלֵמָה, כְּשֶׁמַּגִיעַ יוֹם פְּקֻדָּתָהּ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר, וּשְׁאֵרִיתֵךְ יַהֲרֹג:

וְעֵת לִרְפּוֹא. שִׁבְרָם, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר בְּמִצְרַיִם, "וְשָׁבוּ עַד־ה' וְנֶעְתַּר לָהֶם וּרְפָאָם":

עֵת לִפְרוֹץ. חוֹמַת הָעִיר כְּשֶׁנִּגְזַר עָלֶיהָ, שֶׁנֶאֱמַר, וְחוֹמַת יְרוּשָׁלַיִם מְפֹרָצֶת:

וְעֵת לִבְנוֹת. שֶׁנֶּאֱמַר, וּבְנִיתִיהָ כִּימֵי עוֹלָם:

פסוק ד

עֵת לִבְכּוֹת. בְּתִשְׁעָה בְאָב:

וְעֵת לִשְׂחוֹק. לֶעָתִיד לָבֹא, שֶׁנֶּאֱמַר, "אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ":

עֵת סְפוֹד. בִּימֵי אֵבֶל:

וְעֵת רְקוֹד. בַּחֲתָנִים וְכַלּוֹת:

פסוק ה

עֵת לְהַשְׁלִיךְ אֲבָנִים. בַּחוּרֵי יִשְׂרָאֵל מֻשְׁלָכִים בְּחֻרְבַּן הַבַּיִת, "תִּשְׁתַּפֵּכְנָה אַבְנֵי־קֹדֶשׁ:"

וְעֵת כְּנוֹס אוֹתָם מִן הַגּוֹלָה, "וְהוֹשִׁיעָם ה' אֱלֹהֵיהֶם בַּיּוֹם הַהוּא כְּצֹאן עַמּוֹ כִּי אַבְנֵי־נֵזֶר מִתְנוֹסְסוֹת עַל־אַדְמָתוֹ:

עֵת לַחֲבוֹק. "כִּי כַּאֲשֶׁר יִדְבַּק הָאֵזוֹר וְגוֹ'":

וְעֵת לִרְחֹק מְחַבֵּק. "וְרִחַק ה' אֶת־הָאָדָם":

פסוק ו

עֵת לְבַקֵּשׁ. כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר, אֶת־הָאֹבֶדֶת אֲבַקֵּשׁ. לְעִנְיַן נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל:

וְעֵת לְאַבֵּד. וְעֵת שֶׁאִבְּדָם בַּגּוֹלָה, שֶׁנֶּאֱמַר, "וַאֲבַדְתֶּם בַּגּוֹיִם".

עֵת לִשְׁמוֹר. "יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֶךָ", כְּשֶׁאַתֶּם עוֹשִׂים רְצוֹנוֹ:

וְעֵת לְהַשְׁלִיךְ. "וַיַּשְׁלִכֵם אֶל־אֶרֶץ אַחֶרֶת":

פסוק ז

עֵת לִקְרוֹעַ. מַלְכוּת בֵּית דָּוִד, "וָאֶקְרַע אֶת־הַמַמְלָכָה וְגוֹ'":

וְעֵת לִתְפוֹר. "וְהָיוּ לַאֲחָדִים בְּיָדֶךָ. . . וְלֹא יֵחָצוּ עוֹד לִשְׁתֵּי מַמְלָכוֹת":

עֵת לַחֲשׁוֹת. פְּעָמִים שֶׁאָדָם שׁוֹתֵק וּמְקַבֵּל שָׂכָר, שֶׁנֶּאֱמַר, "וַיִּדֹּם אַהֲרֹן", וְזָכָה שֶׁנִּתְיַחֵד הַדִּבּוּר עִמּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר, "וַיְדַבֵּר ה' אֶל־אַהֲרֹן. . . יַיִן וְשֵׁכָר אַל־תֵּשְׁתְּ":

וְעֵת לְדַבֵּר. "אָז יָשִׁיר משֶׁה"; "וַתָּשַׁר דְּבוֹרָה"; "קְחוּ עִמָּכֶם דְּבָרִים":

פסוק ח

עֵת לֶאֱהֹב. "וַאֲהֵבְךָ:"

וְעֵת לִשְׂנֹא. שֶׁנֶּאֱמַר, "כָּל־רָעָתָם בַּגִּלְגָּל כִּי־שָׁם שְׂנֵאתִים":

פסוק ט

מַה־יִּתְרוֹן הָעוֹשֶׂה. מַה־יִּתְרוֹן שֶׁל עוֹשֶׂה רַע בְּכָל־שֶׁהוּא עָמֵל? גַּם הוּא עִתּוֹ יָבֹא וְהַכֹּל אָבַד:

פסוק י

הָעִנְיָן. הַמִּנְהָג:

לַעֲנוֹת. לְהִתְנַהֵג:

פסוק יא

יָפֶה בְעִתּוֹ. בְּעֵת הַטּוֹבָה, יָפֶה הוּא לָבֹא תַשְׁלוּם שְׂכַר מַעֲשֵׂה הַטּוֹב, וּבְעֵת הָרָעָה, רְאוּיָה הִיא לְתַשְׁלוּם מַעֲשֵׂה הָרָע:

גַּם אֶת־הָעֹלָם נָתַן בְּלִבָּם וְגוֹ'. גַּם אֶת־חָכְמַת הָעוֹלָם אֲשֶׁר נָתַן בְּלֵב הַבְּרִיּוֹת, לֹא נָתַן הַכֹּל בְּלֵב כָּל־אֶחָד וְאֶחָד, אֶלָּא זֶה קְצַת וְזֶה קְצַת, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִמְצָא הָאָדָם אֶת־כָּל־מַעֲשֵׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לָדַעַת אוֹתוֹ, וְלֹא יֵדַע אֶת־עֵת פְּקֻדָּתוֹ, וּבַמֶּה יִכָּשֵׁל, כְּדֵי שֶׁיִּתֵּן לֵב לָשׁוּב, שֶׁיִּדְאַג וְיֹאמַר: "הַיּוֹם אוֹ מָחָר אָמוּת". וּלְכַךְ, כָּתוּב כַּאן "הָעֹלָם" חָסֵר, לְשׁוֹן הָעֲלָמָה, שֶׁאִם יֵדַע הָאָדָם יוֹם מִיתָתוֹ קְרוֹבָה, לֹא יִבְנֶה בַיִת וְלֹא יִטַּע כֶּרֶם. לְכַךְ הוּא אוֹמֵר שֶׁהַכֹּל עָשָׂה יָפֶה בְעִתּוֹ; זֶה שֶׁיֵּשׁ עֵת לְמִיתָה, דָּבָר יָפֶה הוּא, שֶׁסּוֹמֵךְ הָאָדָם לוֹמַר: "שֶׁמָּא עֲדַיִן עֵת מִיתָתִי רָחוֹק", וּבוֹנֶה בַיִת וְנוֹטֵעַ כֶּרֶם, וְזוּ יָפָה, שֶׁנֶּעְלַם מִן הַבְּרִיּוֹת:

פסוק יב

יָדַעְתִּי. עַתָּה, הוֹאִיל וְנֶעְלַם עֵת הַפְּקֻדָּה, כִּי אֵין טוֹב בַּבְּרִיּוֹת כִּי אִם לִשְׂמוֹחַ בְּחֶלְקוֹ וְלַעֲשׂוֹת הַטּוֹב בְּעֵינֵי בוֹרְאוֹ בְּעוֹד שֶׁהוּא חָי:

פסוק יג

וְרָאָה טוֹב. תּוֹרָה וּמִצְוֹת:

פסוק יד

יָדַעְתִּי כִּי כָּל־אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, הוּא רָאוּי לִהְיוֹת לְעוֹלָם, וְאֵין לְשַׁנּוֹתוֹ, לֹא בְתוֹסֶפֶת וְלֹא בְגֵרָעוֹן, וּכְשֶׁנִּשְׁתַּנָּה, הָאֱלֹהִים צִוָּה וְעָשָׂה שֶׁיִּשְׁתַּנֶּה, כְּדֵי שֶׁיִּירְאוּ מִלְּפָנָיו. אוֹקְיָנוֹס פָּרַץ גְּבוּלוֹ בְּדוֹר אֱנוֹשׁ וְהֵצִיף שְׁלִישׁוֹ שֶׁל עוֹלָם, וְהָאֱלֹהִים עָשָׂה שֶׁיִּרְאוּ מִלְּפָנָיו. שִׁבְעַת יָמִים נִשְׁתַּנָּה הִלּוּךְ הַחַמָּה בְּדוֹר הַמַּבּוּל, לִזְרוֹחַ בְּמַעֲרָב וְלִשְׁקוֹעַ בְּמִזְרָח, כְּדֵי שֶׁיִּרְאוּ מִלְּפָנָיו. חַמָּה חָזְרָה לַאֲחוֹרֶיהָ עֶשֶׂר מַעֲלוֹת בִּימֵי חִזְקִיָּהוּ, וּבִימֵי אָחָז אָבִיו, נִתְקַצֵּר הַיּוֹם וְנִתְרַבָּה הַלַּיְלָה בְיוֹם מוֹתוֹ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יְהֵא נִסְפָּד. כָּל־זֶה כְּדֵי שֶׁיִרְאוּ מִלְּפָנָיו. לְפִיכָךְ, אֵין טוֹב לָאָדָם לַעֲסוֹק אֶלָּא בְמִצְוָתוֹ וְלִירָא מִלְּפָנָיו:

פסוק טו

מַה־שֶּׁהָיָה כְּבָר הוּא. מַה־שֶׁהָיָה מִלְּפָנֵינוּ, כְּבָר הוּא עָשׂוּי וּרְאִינוּהוּ אוֹ שְׁמַעְנוּהוּ מֵאֲחֵרִים שֶׁרָאוּהוּ, וְיֵשׁ לָנוּ לְהָעִיד עָלָיו שֶׁרָאִינוּ שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְבַקֵּשׁ אֶת־הַנִּרְדָּפִים. יַעֲקֹב נִרְדָּף, עֵשָׂו רוֹדֵף. "וָאֹהַב אֶת־יַעֲקֹב וְאֶת־עֵשָׂו שָׂנֵאתִי". מִצְרַיִם רוֹדְפִים אֶת־יִשְׂרָאֵל; מִצְרַיִם טֻבְּעוּ בַיָּם, וְיִשְׂרָאֵל הָלְכוּ בְיָד רָמָה:

וַאֲשֶׁר. עָתִיד לִהְיוֹת עוֹד בָּאַחֲרוֹנָה, הוּא דֻגְמַת מַה שֶׁכְּבָר הָיָה. כַּאֲשֶׁר בָּרִאשׁוֹנָה, כֵּן בָּאַחֲרוֹנָה. אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְשַׁנֶּה מִדּוֹתָיו בָּעוֹלָם:

וְהָאֱלֹהִים יְבַקֵּשׁ אֶת־נִרְדָּף. לִפָּרַע מִן הָרוֹדֵף, לְפִיכָךְ, מַה־יִּתְרוֹנוֹ שֶׁל עוֹשֵׂה הָרָעָה בַּאֲשֶׁר הוּא עָמֵל? הֲרֵי סוֹפוֹ לְהִשְׁתַּלֵּם:

פסוק טז

מְקוֹם הַמִּשְׁפָּט וְגוֹ'. רָאִיתִי בְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ מְקוֹם לִשְׁכַּת הַגָּזִית בִּיְרוּשָׁלַיִם שֶׁהָיְתָה "מְלֵאֲתִי מִשְׁפָּט". שָׁמָּה יִשְׁפְּטוּ רֶשַׁע, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר, "רָאשֶׁיהָ בְּשֹׁחַד יִשְׁפֹּטוּ", וְרָאִיתִי פֻרְעֲנוּתָם:

מְקוֹם הַצֶּדֶק. שַׁעַר הַתָּוֶךְ, שֶׁהָיָה מְקוֹם חִתּוּךְ הֲלָכוֹת:

שָׁמָה הָרֶשַׁע. שָׁם יֵשְׁבוּ שַׂרְסְכִים, רַב־סָרִיס, נֵרְגַל שַׂרְאֶצֶר, רַב־מָג, וּנְבוּכַדְנֶצַּר וְחֵילוֹתָיו, וְדָנִין אֶת־יִשְׂרָאֵל בְּיִסּוּרִים קָשִׁים וּמִשְׁפְּטֵי מָוֶת:

שָׁמָּה הָרָשַׁע. טַעֲמוֹ לְמַעֲלָה, לוֹמַר שֶׁהוּא שֵׁם דָּבָר כְּמוֹ הָרֶשַׁע (וְהָיָה רָאוּי לִנָּקֵד בְּסֶגּוֹ"ל הָרֵי"שׁ, אֶלָּא לְפִי שֶׁהוּא סוֹף פָּסוּק, נֶהְפַּךְ לִנָּקֵד קָמַ"ץ גָּדוֹל, וְאַף־עַל־פִּי שֶׁבְּכָל־מָקוֹם לֹא מָצִינוּ לוֹ עוֹד שֶׁמִּתְהַפֵּךְ בְּאֶתְנַחְתָּא וְסוֹף פָּסוּק):

פסוק יז

אָמַרְתִּי אֲנִי בְּלִבִּי וְגוֹ'. לְפִיכָךְ אֲנִי אוֹמֵר, אֶת־הַכֹּל שׁוֹפֵט הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאַחַר זְמַן; וְאַף־עַל־פִּי שֶׁמִּתְעַכֵּב הַדָּבָר, סוֹפוֹ לָבֹא אֶל שַׁעְתּוֹ. כִּי שָׁעָה יֵשׁ לְכָל־חֵפֶץ, אַף לְפֻרְעָנוּת. וְלִפְקֻדַּת הַדִּין יֵשׁ עֵת מָתַי יָבֹא:

וְעַל כָּל־הַמַּעֲשֶׂה שֶׂעָשָׂה הָאָדָם, שָׁם יִשְׁפְּטוּהוּ בְּבֹא עֵת הַפְּקֻדָּה. שָׁם בְּאוֹתוֹ הָעֵת נִתָּן זְמַן לְכָל־הַמַּעֲשֶׂה לְהִשָּׁפֵט עָלָיו. אַבַּב חוּטְרֵי מִילֵי וְאַבֵּי דָרֵי חוּשְׁבְּנָא:

פסוק יח

אָמַרְתִּי אֲנִי בְּלִבִּי. בִּרְאוֹתִי כָל־זֹאת:

עַל־דִּבְרַת בְּנֵי הָאָדָם. שֶׁאָחֲזוּ לָהֶם מִדַּת גַּאֲוָה לִנְהוֹג שְׂרָרָה וְרַבָּנוּת בִּקְטַנִּים מֵהֶם:

לְבָרָם. (סְפָרִים אֲחֵרִים: לְבָרְרָם) הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהוֹדִיעָם שֶׁאֵין שְׂרָרוֹתָם כְּלוּם, וּלְהַרְאוֹתָם שֶׁהֵם, וְאַף הַשָּׂרִים וְהַמְּלָכִים:

בְּהֵמָה הֵמָּה לָהֶם. כִּשְׁאָר בְּהֵמָה וְחַיָּה הֵמָּה לְעַצְמָם:

פסוק יט

כִּי מִקְרֶה בְנֵי־הָאָדָם וְגוֹ'. הוּא טַעַם הַדָּבָר, אֲשֶׁר נָתַן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִקְרֶה וּפֶגַע לִבְנֵי אָדָם, וְיֵשׁ מִקְרֶה וּפֶגַע לִבְהֵמָה, וּמִקְרֶה אֶחָד לִשְׁנֵיהֶם נָתַן, כִּי, כְּשֵׁם שֶׁזֶּה מֵת, כַּךְ זֶה מֵת:

וּמוֹתַר הָאָדָם מִן־הַבְּהֵמָה אָיִן. וְיִתְרוֹנוֹ וְהַצְּלָחָתוֹ שֶׁל אָדָם יוֹתֵר מִן הַבְּהֵמָה אֵינוֹ נִרְאֶה מִשֶׁמֵּת, כִּי הַכֹּל נֶהְפָּךְ לִהְיוֹת הֶבֶל לָשׁוּב אֶל הֶעָפָר:

פסוק כא

מִי יוֹדֵעַ. כְּמוֹ, "מִי יוֹדֵעַ יָשׁוּב". מִי הוּא אֲשֶׁר מֵבִין וְנוֹתֵן לֵב שֶׁרוּחַ בְּנֵי אָדָם הִיא הָעוֹלָה לְמַעְלָה וְעוֹמֶדֶת בְּדִין, וְרוּחַ הַבְּהֵמָה הִיא הַיּוֹרֶדֶת לְמַטָּה לָאָרֶץ, וְאֵין לָהּ לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן, וְצָרִיךְ שֶׁלֹּא לְהִתְנַהֵג כִּבְהֵמָה שֶׁאֵינָהּ מַקְפֶּדֶת עַל מַעֲשֶׂיהָ:

פסוק כב

וְרָאִיתִי. בְכָל־אֵלֶּה:

כִּי אֵין טוֹב. לָאָדָם:

מֵאֲשֶׁר יִשְׂמַח הָאָדָם בְּמַעֲשָׂיו. מִיְגִיעַ כַּפָּיו יִשְׂמַח וְיֹאכַל, וְלֹא לְהַרְחִיב כִּשְׁאוֹל נַפְשׁוֹ לַחֲמוֹד לְהִתְעַשֵּׁר, לְהַרְבּוֹת לֹא לוֹ:

כִּי הוּא חֶלְקוֹ. יְגִיעַ כַּפָּיו הוּא הַחֵלֶק הַנִּתָּן לוֹ מִשָּׁמַיִם, וּבוֹ יִשְׂמַח:

כִּי מִי יְבִיאֶנּוּ לִרְאוֹת. לְאַחַר שֶׁמֵּת, בְּמֶה שֶׁיִּהְיֶה לְבָנָיו, אִם יַצְלִיחוּ גַם הֵם בָּעשֶׁר שֶׁאָסַף הוּא וְהֵנִיחַ לָהֶם, אוֹ לֹא יַצְלִיחוּ:

תוכן העניינים

רש"י על קהלת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה