רש"י על קהלת· רש״י
פרק ג · פסוק ו
עֵת לְבַקֵּשׁ. כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר, אֶת־הָאֹבֶדֶת אֲבַקֵּשׁ. לְעִנְיַן נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל:
וְעֵת לְאַבֵּד. וְעֵת שֶׁאִבְּדָם בַּגּוֹלָה, שֶׁנֶּאֱמַר, "וַאֲבַדְתֶּם בַּגּוֹיִם".
עֵת לִשְׁמוֹר. "יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֶךָ", כְּשֶׁאַתֶּם עוֹשִׂים רְצוֹנוֹ:
וְעֵת לְהַשְׁלִיךְ. "וַיַּשְׁלִכֵם אֶל־אֶרֶץ אַחֶרֶת":